אמל"ק: ברמה התיאורטית נראה שכן, ברמה המעשית לא לגמרי ישים. מה כן ניתן לעשות? לקשור בין תכונותיו ויכולותיו של החומר, במקרה זה פלסטיק, לבין השימוש בו ולהתחייב לבחירה מושכלת כאשר מתכננים ומייצרים מוצר חדש.
*"פלסטיק" הוא מונח כולל ופופולרי לקבוצה גדולה מאוד של חומרים סינתטיים אשר ידועים גם בשם 'פולימרים' על שם סוג המולקולות שמהן הם עשויים (לא כל סוגי הפולימרים הם פלסטיק, אבל כל סוגי הפלסטיק הם פולימרים). בפוסט זה אשתמש במונח 'פלסטיק' לתיאור קבוצת חומרים זו.
אחד מהתחומים שבהם מתקיים שימוש נרחב מאוד בפלסטיק וגם מייצר כמויות עצומות של פסולת, הוא תחום האריזות והכלים החד-פעמיים. תחשבו על זה: הקפה הקר שאנו רוכשים ולוקחים לדרך, כמה כלי פלסטיק הוא כולל? שלושה? כמה זמן הכלים האלה יהיו בשימוש? דקות? אחרי שסיימנו את הקפה, לאן הכלים האלה הולכים? אולי לא נעים לחשוב על זה, אבל הכלים האלה יגיעו ברוב המוחלט של המקרים לאתרי פסולת. גם במידה ויישארו בהם (ולא יעופו ברוח לשטחים פתוחים או לנחלים ומשם לים), הם לא יתפרקו במשך מאות שנים. האם זה באמת שווה את הזמן הקצר שבילינו עם הקפה?
כפתרון לבעיה ניתן, בתור צרכנים, לצמצם את הצריכה ולהשתמש במוצרים רב-פעמיים במקום חד-פעמיים. אחת הדוגמאות הטובות לכך בתקופת המגיפה בנוכחית היא שימוש במסיכות בד רב-פעמיות הניתנות לשטיפה במקום במסיכות חד-פעמיות שברוב המוחלט של המקרים לא יגיעו למיחזור וימצאו את סופן בטבע.
עם זאת, האחריות הגדולה מוטלת על אנשי ונשות המקצוע - בתחומי היזמות, העיצוב, ההנדסה, המחקר, הייצור וגם החקיקה - לפעול באופן אקטיבי למציאת פתרון מעמיק ושלם לבעיה.
לפניכם שני פיתוחים חומריים-טכנולוגיים פורצי דרך המיועדים בדיוק למטרה זו. הם מוצגים בתערוכת "אקסטרים" שהוזכרה בפוסט הקודם, תחת קטגוריית "אקסטרים לאב" שהובלתי את אוצרותה, ומציעים מענה אמיתי לפסולת הפלסטיק הניתן ליישום בקנה מידה מסחרי ומתחרה בפתרונות הקיימים.
פלסטיק בטבע
אחד המקורות המעניינים והמועילים לחיפוש ומציאת פתרונות הוא עולם הטבע. בשנים האחרונות מתפתח בקצב מואץ תחום מרתק שנקרא "ביומימיקרי" או "ביומימטיקה" העוסק בחיקוי תופעות מהטבע ותרגומן, בין השאר, לתחומי החומר והטכנולוגיה. במקרה של בעיות סביבתיות נראה כי נכון אפילו יותר לפנות לעולם הטבע למציאת פתרונות מכיוון שהטבע הצליח בעצמו לתחזק את כדור הארץ במשך מיליוני שנים (עד המהפכה התעשייתית). מכאן ניתן להסיק כי קיימות בו המערכות והיכולות המתאימות ליצירת איזון פנימי ולסיפוק פתרונות סביבתיים מועלים.
במקרה של אריזות מזון למשל, אנחנו יודעים שלטבע יש פתרון פשוט – קליפה. מזונות רבים של האדם והחי צומחים עם קליפה המשמשת לשמירה על תוכנם ומאפשרת שינוע של המזון בעת הצורך (תפוז או בננה למשל). הקליפה הזאת עשויה מחומרים אשר יתפרקו עם הזמן, בתנאי קומפוסט או במפגש עם האדמה.
זאת הייתה נקודת המוצא של חברת TIPA הישראלית לפיתוח חומר אריזה המתפרק וחוזר לטבע בדומה לקליפה של פרי. פיתוח זה מוצג כעת בתערוכה ובאוסף של ספריית החומרים. החומר שפותח בחברה הוא יריעה שקופה וגמישה הניתנת לייצור בעוביים וגימורים שונים. היא בעלת חיי מדף ארוכים, מאפשרת אטימה, מתאימה להדפסה וכן מתפרקת לחלוטין בתנאי קומפוסט בתוך 6 חודשים.
החומר מעניין במיוחד מכיוון שהוא מתגבר על אתגרים מוכרים מתחום הביופלסטיק. פעמים רבות הבחירה בביופלסטיק מצריכה התפשרות על איכות האריזה, דבר אשר בנוסף למחיר היקר (יחסית לפלסטיק 'רגיל') הופך את הבחירה הסביבתית לכזאת המתאימה רק ליצרנים ולקוחות בעלי מודעות סביבתית גבוהה. עם זאת, כאשר מייצרים ביופלסטיק המתכלה ב-100%, בעל איכויות חומריות גבוהות ומתאים להדפסה – הוא מהווה תחרות אמיתית לפלסטיק ה'רגיל' וניתן לאימוץ בקלות בשווקים נרחבים. לראיה ניתן כבר לראות חברות מזון ומותגי אופנה מובילים (דוגמת סטלה מקארתני) המשתמשים באריזות של החברה.
ירקות וחיתולים
פתרון נוסף ומעורר השראה הוא החומר UBQ ובעיקר – מקורו של החומר. זהו חומר גלם פולימרי, המתאים לייצור מגוון רחב מאוד של מוצרים בתהליכי הייצור המוכרים מענף הפלסטיקה, אשר מיוצר בתהליך ייחודי מפסולת אורגנית ביתית לא ממוינת.
הכוונה ב'פסולת לא ממויינת' היא שהתהליך משתמש בכלל החומרים האורגניים [1] באשפה הביתית שלנו ומתייחס אליהם כחומר אחד ללא צורך במיון משמעותי. שאריות אוכל וירקות, אריזות פלסטיק, נייר, חיתולים, טקסטיל ועוד ועוד - מרכיבים עיקריים בנפח הפסולת הביתית - הופכים להיות משאב שימושי במקום להגדיל את אתרי הפסולת. החומר הפולימרי החדש (UBQ) אחיד ברמה המולקולרית ומשמש כחומר גלם לייצור מוצרים שונים בתעשיית הפלסטיק. ולתשומת לב - פלסטיק הוא חומר אורגני וכך גם UBQ, על כן החומר וגם המוצרים המיוצרים ממנו ניתנים למחזור מלא באותו התהליך בהם יוצרו. מדובר על תהליך מהפכני השונה בבסיסו מתהליכי המחזור המוכרים ומציע התבוננות חדשה על שימוש בפסולות.
ידוע כי אחד האתגרים הגדולים בתעשיית המחזור בכלל ובמחזור פלסטיק בפרט, הוא מיון הפסולת. מדובר תהליך יקר המייצר ברוב המקרים חומר גלם נחות, דבר המביא לכך שאחוזים גדולים מפסולת הפלסטיק אינם ממוחזרים, אפילו במקרים בהם יש מיון ראשוני על ידי משתמשי קצה (פחי מחזור למשל).
כאמור, במקרה הזה אין צורך במיון משמעותי של הפסולת, אין הפרדה בין סוגים שונים של פלסטיק או אפילו הפרדה בין פלסטיק לפירות. כל החומרים האורגניים נכנסים יחד לתהליך ומייצרים חומר גלם חדש. החומר ניתן לערבוב ושילוב עם פולימרים נוספים ותוספים. החומר פותח ומיוצר ע"י חברת UBQ materials, אף היא חברה ישראלית.
כמה זה עולה לנו?
ובכן, חשוב להזכיר שקיימת גם משמעות כלכלית חיובית לייצור חומרים מפסולת. במקום לקנות חומר גלם חדש ובתולי המגיע ממקור הולך ונעלם, ניתן להשתמש בחומר גלם ממקור ממוחזר שעלויותיו נמוכות עד אפסיות. בנוסף, במקרים בהם יש חקיקה מתאימה אף ניתן להרוויח מענקים שונים כגון תשלום והקלות במס בעבור שימוש בחומרי פסולת כחומרי גלם. פיתוח היכולות החומריות והטכנולוגיות לעיבוד חומרים מסוג זה לצד חקיקה תומכת מאפשרים בניית מודל כלכלי חיובי (כלכלה מעגלית) המעודד פיתוח, ייצור ושימוש בפסולות כמקור לחומרי גלם חדשים וחסכון במשאבים מתכלים יכולים בהחלט להביא לצמצום כמויות הפסולת האדירות המשתלטות בעקביות על שטחים נרחבים יותר ויותר בעולם ובמקביל לייצר חיסכון במשאבים שאינם מתחדשים וכמובן - לייצר סביבת מחיה נעימה,טובה ובריאה יותר לכולם.
*פורסם לראשונה במגזין מוזיאון העיצוב חולון. למידע נוסף על התערוכה "אקסטרים" לחצו כאן
רוצים לגלות עוד על חדשנות בחומרים? מוזמנות ומוזמנים להירשם לניוזלטר לקבלת עידכונים על כל הנעשה בתחום להכיר, ליצור קשר ולקבל מידע על שירותי הייעוץ, המחקר וההרצאות.
[1] המונח "אורגני" מתייחס לכלל החומרים מבוססי הפחמן בעולם. בפשטות ניתן לחשוב על כל החומרים שמקורם בעולמות החי והצומח כאורגניים. לכן, אם מסתכלים על גלגולו של חומר, ניתן להבין כי גם פלסטיק הוא חומר אורגני היות והוא פחמני. ברוב המקרים הוא מבוסס נפט (שמקורו בחי והצומח) ובמקרים אחרים סוכרים, שגם הם ממקור צמחי. חומרים אנאורגניים (לא-אורגניים) הם חומרים שאינם פחמניים, חומרים 'דוממים' דוגמת מינרלים, מתכות, חומרים קרמיים וכדומה.