מאמרים

In the world of materials, the field of textiles stands at a fascinating intersection of material, culture, and innovation. On one hand, textiles are an intimate and everyday material, one of the first developed by humankind, embodying countless rich traditions and cultures. On the other hand, the technologies and techniques of the textile world deeply integrate material properties with design and computational processes, reminiscent of, and even forming a basis for, modern computers. In the current era, textiles are used in the most advanced industries and applications, from sports shoes and architecture to the aerospace industry. But at the base of it all are fibers and threads, fabrics and structures. These days, two important and fascinating exhibitions are being presented, focusing on central chapters in the history of textiles in modern Israel: the exhibition dedicated to the legacy of Ruth Dayan at the Beit Ha'am (Community House) in Moshav Nahalal (closing: May 10, 2025, details here ) and the cluster of contemporary exhibitions at the Herzliya Museum of Contemporary Art (closing: June 28, 2025, details here ). Visiting these exhibitions invites a journey of exploration following the story of textiles in Israel – from a central branch in shaping its young identity to contemporary expressions of innovation and creativity, revealing the great richness and beauty inherent in the field. No less important for those involved in the field, Tel Aviv Culture De Vinci recently opened a textile lab and published an open call for an artist residency in the field, and the Department of Textile Design at Shenkar is celebrating its 55th anniversary with a conference to be held on May 6, 2025, alongside a sale-exhibition of works by the department's alumni throughout the generations. Details further in the article. Ruth Dayan in Nahalal: Pioneer of Israeli Textiles " Melékhet Machashávet " (Artful Work/Skillful Craft) - the exhibition about the founder of "Maskit," Ruth Dayan, presented in Nahalal, is much more than a historical display. It is a contemporary dialogue with the world of a woman who charted a significant vision for the development of the textile field in Israel. Dayan's vision focused on integrating craft techniques and traditions, reflecting the diverse cultures comprising the local society, to create a new Israeli identity and language. The exhibition presents traditional and contemporary textile works by creators (male and female), as well as several works in wood, glass, and ceramics, all speaking a language that is both local and universal. The works interestingly and movingly combine aesthetics and the creators' personal expression, displaying impressive material and technological richness. The exhibition also includes a section dedicated to Dayan herself and her work at "Maskit" , and it spans two floors of the building. The unique venue of the exhibition, the Beit Ha'am of Moshav Nahalal designed by architect Richard Kaufmann and built in 1930, enriches the visitor experience and deepens the understanding of the connection between Ruth Dayan's vision, the materials and techniques used at "Maskit," and the geographic-cultural context of the period. Herzliya Museum: A Broad Canvas of Local Textiles The Herzliya Museum of Contemporary Art is currently presenting a cluster of exhibitions examining the local textile world from various angles. The exhibitions feature works by established and contemporary artists and designers who delve into the material, traditional techniques, and the innovative potential inherent within it. The exhibition "Textile–Art–Textile: Perspectives on Then and Now" lays out a broad canvas of local activity in the textile field, connecting independent creators who operated, and some still operate, at the seam between artistic and industrial creation, among them Naora Warshavsky, who was the chief textile designer at "Maskit." It is particularly interesting to observe the exhibits that include sketches and work plans, allowing a glimpse into the computational aspect present in textiles. One can trace the line of thought connecting the plan, the material, the machine, and the technique through to the final product, thereby understanding the value of knowledge acquired through experience and handwork. The exhibition "Ziona Shimshi: Fabric Patterns in Her Handwriting" presents the creator's unique style as expressed in silk prints of geometric-organic shapes in rich colors on fabrics that covered, wrapped, and decorated many homes in Israel. Moving items previously known as curtains, lampshades, or wall decorations to the museum walls allows for a renewed observation of the colorful compositions and a focus on the details produced by the technique. The exhibition "Structura: Weaving in Israel, from Functionalism to Fiber Art" presents large-scale works demonstrating how creative-artistic thinking can stretch boundaries and enrich a limited system of materials and techniques. Moving to the exhibition "Fatma Abu Rumi: Close to Herself" momentarily creates a sense of contrast, from physical textiles to images of textiles in painting. This is the only exhibition in the cluster dealing with the connection between textiles and the human experience, through the creator's personal-cultural interpretation. The connection between the exhibitions enhances the emotional impact of her works, which can be jarring. The exhibitions "Eternal Spring: Mambush Carpet Weaving Workshop, Ein Hod" and "Gur Inbar: Thread from Material" open and close the cluster, offering a thought-provoking dialogue between the recent history of creation and the textile industry that flourished and faded in Israel, and the work of one of the contemporary designers active in the field. Towards the end of the visit to the Herzliya Museum, one encounters the visiting project "Ba'ari Plot," pots with living plants surrounded by sooty roof tile fragments collected from the kibbutz, telling the stories of families from Kibbutz Ba'ari through the homes that remained after October 7th. The plot, the tiles, and the textiles all tell a story of life, home, and hope for renewed growth. Opportunity for Learning and Creation: Call for Textile Creators and Professional Conference As part of the cultural and artistic activities of the Tel Aviv-Yafo Municipality, Tel Aviv Culture De Vinci opened a textile lab a few months ago and now offers a unique opportunity for a three-month research-material based artist residency in the summer of 2025. This is an invitation to create, research, and present your work in a supportive and respected cultural center. If textiles are part of your practice, it is recommended to check the details of the call and apply here (application deadline: May 6, 2025). Concurrently, the Department of Textile Design at Shenkar, which next week marks 55 years of existence with a professional conference , continues to be an important center for study and creation in the field, nurturing a new generation of successful designers and creators. The conference also marks the opening of the exhibition " Bad Bevad " (Fabric by Fabric / Simultaneously), which will be displayed from May 5-7, 2025, bringing together about 100 works by alumni, both veteran and young, of the department. Among the various media in the exhibition, one can see works using techniques of digital printing, hand embroidery, quilting and embroidery, printing on various types of fabrics, Tibetan wool tufting, wool knitting, Jacquard knitting, woven wax threads on a brass frame, and much more. The works presented in the exhibition are original textile creations offered for sale by the designers and artists. 40% of the proceeds from the sale of works from the exhibition will be donated to support rehabilitation and recovery centers in health institutions through activities involving textiles, led by the Department of Textile Design at Shenkar, and 60% of the proceeds will go to the creators. The Journey of Textiles in Israel: From Proud Roots to Renewed Growth The exhibitions in Nahalal and Herzliya tell the story of the development of the textile field in Israel, connecting the manufacturing industry, artistic creation, culture, and identity. In its early decades, the local textile industry was an economic and cultural pillar and a source of pride, bringing together diverse textile traditions with a local vision. Companies like "Maskit" and "Ata" are testimony to this success. Despite the changes that have occurred over the years, the spirit of Israeli textiles is still alive. Companies like Tefron, Nilit, and Delta continue to innovate in the field of advanced textiles, and despite the difficulties , hundreds of sewing workshops and textile studios also operate in Israel, producing everything from unique fashion items and exceptional one-of-a-kind textile pieces, through tallitot (prayer shawls), to military and tactical clothing and equipment in medium and large series. In a world becoming increasingly digital and detached from the physical senses, the importance of textiles and tactile intelligence is only growing. Textiles have always held a strong connection to culture and the human experience. The touch, texture, and feel of fabric evoke rich sensory experiences and connect us to physical reality. It is no coincidence that there is a fascinating historical link between the first weaving looms and the development of computers – both are based on principles of code and patterns. Perhaps it is no accident that precisely at this time, when we are experiencing a crisis and reprocessing questions of Israeli identity, many exhibitions focusing on local textiles are emerging. They remind us of the material and cultural richness inherent in Israeli weaving throughout the generations and invite us to reflect on its future.

בעולם החומרים, תחום הטקסטיל ניצב בנקודת מפגש מרתקת בין חומר, תרבות וחדשנות. מחד, טקסטיל הוא חומר אינטימי ויומיומי, אחד החומרים הראשונים שפותחו על ידי האדם, הטומן בחובו אינספור מסורות ותרבויות עשירות. מאידך, הטכנולוגיות והטכניקות של עולם הטקסטיל משלבות באופן עמוק בין תכונות חומריות לתכנון ולתהליכים חישוביים, שאף היוו בסיס לקוד הבינארי ולמחשוב המודרני. בעידן הנוכחי, טקסטיל משמש בתעשיות וביישומים המתקדמים ביותר, מנעלי ספורט ואדריכלות ועד לתעשיית החלל. אך בבסיס הכל עומדים סיבים וחוטים, יריעות ומבנים. בימים אלה מוצגות שתי תערוכות חשובות ומרתקות המתמקדות בפרקים מרכזיים בתולדות הטקסטיל בישראל המודרנית: התערוכה המוקדשת למורשתה של רות דיין בבית העם במושב נהלל (נעילה: 10.5.25, פרטים כאן ) ומקבץ התערוכות העכשווי במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית (נעילה: 28.6.25, פרטים כאן ). הביקור בתערוכות אלה מזמין למסע חקר בעקבות סיפורו של הטקסטיל בישראל - מענף מרכזי בעיצוב זהותה הצעירה ועד לביטויים עכשוויים של חדשנות ויצירתיות, וחושף את העושר והיופי הרב שטמון בתחום. לא פחות חשוב לעוסקות ולעוסקים בתחום, ת"א תרבות דה וינצ'י פתח לאחרונה מעבדת טקסטיל ופרסם קול קורא לשהות אמן בתחום, והמחלקה לעיצוב טקסטיל חוגגת 55 שנים להיווסדה ב כנס שיתקיים ב-6.5.25 ולצידו תערוכת מכירה של עבודות של בוגרות ובוגרי המחלקה לדורותיה. פרטים בהמשך הכתבה. הוקרה לרות דיין בנהלל: חלוצת הטקסטיל הישראלי " מְלֶ֥אכֶת מַחֲשָֽׁבֶת " - תערוכת ההוקרה למייסדת "משכית", רות דיין, אינה תצוגה היסטורית אלא דיאלוג עכשווי עם עולמה של האישה שהתוותה חלק משמעותי בפעילות בתחום הטקסטיל בארץ, אז וגם עכשיו. החזון של דיין התמקד בשילוב בין טכניקות ומסורות קראפט, המשקפות את מגוון התרבויות המרכיבות את החברה המקומית, ליצירת זהות ושפה ישראלית חדשה. התערוכה מציגה עבודות טקסטיל מסורתיות ועכשוויות של יוצרות ויוצרים, וכן מספר עבודות עץ, אבן וקרמיקה, שכולן דוברות שפה מקומית ואוניברסלית כאחד. העבודות משלבות באופן מעניין ומרגש בין האסתטיקה והעולם האישי של היוצרים, ומציגות עושר חומרי וטכנולוגי מרשים. בתערוכה מוצג גם חלק המוקדש לדיין עצמה ול פעילותה ב"משכית" , והיא פרוסה על פני שתי קומות המבנה. האכסניה הייחודית של התערוכה, בית העם של מושב נהלל שתכנן האדריכל ריכרד קאופמן ונבנה בשנת 1930, מעשירה את חווית הביקור ומעמיקה את ההבנה לגבי הקשר בין חזונה של רות דיין, החומרים והטכניקות ששימשו ב"משכית" וההקשר הגיאוגרפי-תרבותי של העשייה. אוצרת התערוכה: הדר מקובר מרום. מוזיאון הרצליה: יריעה רחבה של טקסטיל מקומי מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית מציג בימים אלה מקבץ תערוכות הבוחנות את עולם הטקסטיל המקומי מזוויות שונות. התערוכות מציגות עבודות של אמנים ומעצבים ותיקים ועכשוויים, המעמיקים בחומר, בטכניקות המסורתיות ובפוטנציאל החדשני הגלום בו. תחת הכותרת "טקסטיל–אמנות–טקסטיל: מבטים על אז ועכשיו" מקבץ התערוכות פורש יריעה רחבה של העשייה המקומית בתחום הטקסטיל, ומחבר בין יוצרות ויוצרים עצמאיים שפעלו וחלקם עדיין פועלים בתפר שבין יצירה אמנותית לתעשייתית, ביניהם גם נאורה ורשבסקי, שהייתה מעצבת הטקסטיל הראשית בחברת "משכית". מעניין במיוחד להתבונן במוצגים הכוללים סקיצות ותוכניות עבודה, המאפשרים הצצה לפן החישובי הקיים בטקסטיל. מוצגים אלה מאפשרים להתחקות אחר קו המחשבה המחבר בין התוכנית, החומר, המכונה והטכניקה ועד לתוצר הסופי, ובכך להבין את הערך של ידע הנרכש מתוך ניסיון ועבודת ידיים. התערוכה "ציונה שמשי: דפוסי בדים בכתב ידה" (אוצרת: יובל עציוני) מציגה את סגנונה הייחודי של היוצרת, כפי שהוא מתבטא בהדפסי משי של צורות גיאומטריות-אורגניות בצבעוניות עשירה על אריגים שכיסו, עטפו וקישטו מוסדות ובתים רבים בישראל. העברתם של מוצרים שהיו מוכרים בעבר כווילונות, אהילים או מפות אל קירות המוזיאון מאפשרת התבוננות מחודשת בקומפוזיציות הצבעוניות והתמקדות בפרטים שהטכניקה מייצרת. התערוכה "סטרוקטורה: אריגה בישראל, מפונקציונליזם לאומנות סיבים" (אוצרת: ד"ר נגה ברנשטיין, עוזרת לאוצרת: איה ערמוני) מציגה עבודות בקנה מידה גדול המדגימות כיצד חשיבה יצירתית-אומנותית יכולה למתוח את הגבולות ולהעשיר מערכת מצומצמת של חומרים וטכניקות. המעבר לתערוכה "פאטמה אבו רומי: קרובה אצל עצמה" (אוצרת: פרופ' יעל גילעת) יוצר לרגע תחושת ניגוד, מטקסטיל פיזי לדימויים של טקסטיל בציור. זוהי התערוכה היחידה במקבץ העוסקת בחיבור שבין טקסטיל לחוויה האנושית, דרך הפרשנות האישית-תרבותית של היוצרת, והחיבור בין התערוכות מעצים את האימפקט הרגשי של עבודותיה, שיכול להיות מטלטל. התערוכות "אביב נצחי: סדנת ממבוש לאריגת שטיחים, עין הוד" (אוצרת: צאלה קוטלר הדרי, עוזר לאוצרת: יובל קשת) ו-"גור ענבר: חוט מחומר" (אוצרת: גלית גאון, עוזרת לאוצרת: צפי סיון) פותחות וסוגרות את המקבץ, ומציעות דיאלוג מעורר מחשבה בין ההיסטוריה הקרובה של היצירה ותעשיית הטקסטיל שפרחו בארץ ודעכו, לבין יצירתו של אחד המעצבים העכשוויים הפועלים בתחום. לקראת סוף הביקור במוזיאון הרצליה, נפגשים בפרויקט המתארח "ערוגת בארי", עציצים עם צמחים חיים המוקפים בשברי רעפים מפויחים שנאספו מהקיבוץ ומספרים את סיפורן של משפחות מקיבוץ בארי דרך הבתים שנותרו בבתיהן אחרי ה-7/10. הערוגה, הרעפים והטקסטיל כולם מספרים סיפור של חיים, של בית ושל תקווה לצמיחה מחודשת. הזדמנות ללמידה וליצירה: קול קורא ליוצרות ויוצרי טקסטיל וכנס מקצועי כחלק מפעילות התרבות והאומנות של עיריית תל אביב-יפו, ת"א תרבות דה וינצ'י פתח לפני מספר חודשים מעבדת טקסטיל וכעת מציע הזדמנות ייחודית ל שהות אמן מחקרית-חומרית בת שלושה חודשים בקיץ 2025. זוהי הזמנה ליצור, לחקור ולהציג את עבודתכם במרכז תרבות תומך ומוערך. אם טקסטיל הוא חלק מהעשייה שלכם, מומלץ לבדוק את פרטי הקול הקורא ו להגיש מועמדות כאן (הגשת מועמדות עד ה-6.5.25). במקביל, המחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר מציינת בשבוע הבא 55 שנים לקיומה בכנס מקצועי , וממשיכה להוות מוקד חשוב ללימוד ויצירה בתחום, ומטפחת דור חדש של מעצבות ויוצרות מצליחות. הכנס מציין גם את פתיחת התערוכה "בד בבד" שתוצג בתאריכים 5-7 למאי, 2025 ומאגדת כ-100 עבודות של בוגרות ובוגרים, ותיקים וצעירים של המחלקה. בין המדיות השונות בתערוכה ניתן לראות יצירות בטכניקות של דפוס דיגיטלי, ריקמה ידנית, קווילט וריקמה, הדפסה על סוגי בדים שונים, טאפטינג בצמר טיבטי, סריגה בצמר, סריגת זקארד, חוטי שעווה ארוגים על שלד פליז ועוד ועוד. העבודות המוצגות בתערוכה הן יצירות טקסטיל מקוריות אשר מוצעות למכירה על-ידי המעצבים והאמנים. 40% מההכנסות ממכירת עבודות מהתערוכה יתרמו לתמיכה במרכזי שיקום והחלמה במוסדות בריאות באמצעות פעולות המשלבות טקסטיל, בהובלת המחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר, ו-60% מההכנסות יועברו ליוצרות.ים. המסע של הטקסטיל בישראל: משורשים גאים לצמיחה מחודשת התערוכות בנהלל, בהרצליה ובשנקר מספרות את סיפור התפתחותו של תחום הטקסטיל בישראל, ומחברות בין התעשייה היצרנית, יצירה אומנותית, תרבות וזהות. בעשוריה הראשונים, תעשיית הטקסטיל המקומית הייתה עמוד תווך כלכלי ותרבותי ומקור גאווה, שהפגיש מסורות טקסטיל מגוונות עם חזון מקומי. חברות כמו "משכית" ו"אתא" הן עדות להצלחה זו. למרות ה שינויים שחלו במהלך השנים, רוח הטקסטיל הישראלית עדיין חיה. חברות כמו תפרון, נילית ודלתא ממשיכות לחדש בתחום הטקסטיל המתקדם, ולמרות ה קשיים בישראל פועלות גם מאות מתפרות וסטודיות לטקסטיל המייצרות החל מפריטי אופנה ייחודיים ופריטי טקסטיל one-of-a-kind יוצאי דופן, דרך טליתות ועד לפריטי לבוש וציוד צבאי וטקטי בסדרות בינוניות וגדולות. דוגמה מעניינת ליתרונות השותפות בין אנשי תעשייה, עיצוב ועסקים במציאות החדשה של תחום הטקסטיל בישראל ניתן מוצגת ב כתבתה של ענת ג'ורג'י בדה מרקר (30.4.25, חומת תשלום) שמספרת סיפור מעורר השראה על תעשיית הטקסטיל המקומית ועד כמה הגורם האנושי משמעותי עבורה. הכתבה מתחקה אחר גלגוליו של מפעל הטקסטיל הוותיק "גרבי יודפת", שהוקם ביוזמת חברי היישוב בשנות ה-80 ופעל עד שנות ה-2000 וזוכה כעת לחיים מחודשים תחת המותג "גרבים של פעם". במודל העסקי הנוכחי, חברי יודפת אמונים על השיווק וסיפור המותג, בעוד הייצור עצמו מתבצע במפעל Wave בכפר כאוכאב אבו אל-היג'א. מפעל זה הוקם ומופעל על ידי יוסוף חג'וג', שעבד בעבר במפעל הגרביים המקורי ביודפת. חוג'וג' התחיל את דרכו במפעל בניקיון ובמהלך השנים התקדם ולמד את כל רזי המקצוע ופיתח אהבה גדולה לתחום. לאחר סגירת המפעל ביודפת, חג'וג' רכש מכונות סריגה והקים עסק עצמאי, תוך שהוא ממשיך את מסורת הייצור. כפי שמתואר בכתבה, שיתוף הפעולה המחודש נרקם הודות לשני גורמים מרכזיים: מערכת היחסים הטובה שנשמרה בין חג'וג' לאנשי יודפת לאורך השנים, והפניות החוזרות ונשנות של צרכנים שחיפשו את הגרביים המוכרות. לכך נוספה ההבנה כי בשוק התחרותי של היום, איכות גבוהה כשלעצמה אינה מספיקה, ויש צורך מהותי גם בקולקציות מעוצבות ובסיפור מותג ברור. הפנים העדכניות של המיזם מציעות דוגמה מעניינת לשימור תעשייה ומלאכה מקומית, תוך התאמת המודל העסקי והמוצר לדרישות השוק העכשווי. בעולם שהופך יותר ויותר דיגיטלי ומנותק מהחושים הפיזיים, החשיבות של טקסטיל ותבונה טקטילית רק הולכת וגוברת. טקסטיל תמיד החזיק בקשר חזק לתרבות ולחוויה האנושית. המגע, המרקם והתחושה של הבד מעוררים חוויות חושיות עשירות ומחברים אותנו למציאות הפיזית. לא בכדי קיים קשר היסטורי מרתק בין מכונות האריגה הראשונות לבין התפתחות המחשבים – שניהם מבוססים על עקרונות של קוד ודפוסים. ייתכן כי אין זה מקרה שדווקא בעת הזו, בה אנו חווים משבר ומעבדים מחדש שאלות של זהות ישראלית, צצות תערוכות רבות המתמקדות בטקסטיל מקומי. הן מזכירות לנו את העושר החומרי והתרבותי הטמון ביצירה, בתעשייה, בתרבות ובחברה הישראלית לדורותיה ומזמינות אותנו להרהר על עתידה.

בתחילת החודש ביקרתי בערב הפתיחה של תערוכת העיצוב TAAD, יוזמה חדשה וראשונה מסוגה בישראל: תערוכה מסחרית שמציגה פריטים מגוונים שעוצבו על ידי מעצבים.ות ואמנים.ות מובילים.ות מהעולם וגם מישראל באוצרות של מריה ניסימוב (Maria Nasimov), היסטוריונית ואוצרת אומנות ושל אוצרת העיצוב המוערכת מריה כריסטינה דידרו (Maria Cristina Didero), המנהלת האוצרותית של Design Miami שאצרה בעבר מגוון תערוכות עיצוב ברחבי העולם, ביניהן גם תערוכות במוזיאון העיצוב חולון. אמנם התערוכה מסחרית, אבל רוב הפריטים הם one-of-a-kind או מיוצרים בסדרות קטנות, ונמכרים במחירים גבוהים. זהו עיצוב עילית למי שידו משגת, ולאחרים זאת הזדמנות להיחשף לדמיון והיצירתיות של המעצבים ולעושר הוויזואלי והחומרי שתערוכה כזו מציעה. אירוע זה נחשב משמעותי לקהיליית העיצוב. מנקודת המבט של מומחית לחדשנות בחומרים, היה אפילו מעניין יותר לראות איך המשחק עם חומרים וטכנולוגיות הוא כלי עיקרי אצל המעצבים המציגים בתערוכה, כאשר במקרים רבים היישום החומרי היה מתעתע, וזה בדיוק מה שיצר את העניין. במיוחד תפסה את עיני סדרת כיסאות "Dino" של המעצב האמריקאי דניאל ארשארם (Daniel Arsham). הכיסאות בעלי נפח וצורניות מופשטת. הצורות שלהם נוצרו לאחר סקיצות מהירות בפלסטלינה אותם יצר המעצב במהלך סגרי הקורונה. מה שמעניין בכיסאות הללו נמצא בחומריות שלהם, שמספרת סיפור אחר לגמרי. הצבעוניות הנועזת של הכיסאות מגיעה עם מידה של שקיפות המאפשרת לראות את דוגמת פני השטח של החומר שנמצא מתחת לצבע. הדוגמה מראה כי הכיסאות בעצם עשויים מעץ, ולא סתם עץ, אלא לביד (דיקט) של לבנה שנחשב בעיקר לחומר נגיש, אמין ושימושי. השימוש בלבידים, חומר שהיה בשימוש נרחב במאה העשרים, ובתחילת דרכו היה חדשני אולם מהרה הפך לחומר גלם בסיסי בבנייה, החל לעלות בשנים האחרונות שוב כחומר גלם מעניין לעיצוב. העלייה בנגישות של טכנולוגיות עיבוד וייצור דיגיטליות מתקדמות עבור משרדי עיצוב קטנים, מעצבים עצמאיים ואפילו סטודנטים לעיצוב, הובילה ליותר התנסויות יצירתיות בחומרים שהיו נגישים להם, דוגמת לבידים. ההתנסויות הללו תרמו בתורן להרחבת המנעד של החומרים המשמשים ליצירת פריטי עיצוב שונים, ובפרט פריטים ואובייקטים שמיוצרים בסדרות קטנות או כיחידה בודדת, המכונה One-of-a-kind. בין השאר העיסוק הזה הוביל ליצירת טכניקות חיבור, כרסום, חיתוך ועיבוד שבבי מתקדמות של לבידי עץ, אשר חושפת את הצבעוניות של שכבות העץ השונות באופן המזכיר במידת מה את מראה השכבות האופייני לעץ גושני. מימין לשמאל: נטע אשרי , Zsuzsanna Horvath , Matthias Bengtsson בחזרה לכיסאות ה-Dino, סימנים בולטים של עיבוד ממוכן על פני השטח מרמזים על ייצור דיגיטלי, כרסום ב-CNC, אבל גם כאן המעצב בחר לתת להם מראה מעט מתעתע מכיוון שהוא מציג טופוגרפיה של שכבות (כביכול ב"רזולוציה" נמוכה) המזכירה צורניות אופיינית אחרת שלמדנו להכיר בעשורים האחרונים, זו של אובייקטים המיוצרים בהדפסת תלת מימד של פולימרים תרמופלסטיים. עם זאת, עדיין לא קיימת הטכנולוגיה להדפסה של עץ בתלת מימד תוך שימור מראה השכבות האופייני לו וכמובן שייצור הכיסאות אכן נעשה בטכנולוגיית CNC - Computer Numerical Control. הכיסאות הללו מדגימים כיצד בעזרת היכרות עם מגוון חומרים, טכנולוגיות, גימורים ווירטואוזיות צורנית מעצבים יכולים לשלוח את הצופים, ואת הלקוחות שלהם, למשחק בילוש חומרי שנוצר משילוב לא מוכר, מעורר את המחשבה ומייצר סקרנות שובבה. מה הערך של המשחקיות העיצובית-חומרית הזאת? ראשית, כמו במקרה של אומנות טובה גם עיצוב טוב יודע לעורר רגשות ולהשפיע על התחושות שלנו, ואף מעבר לכך חוקרים מצאו שעיצוב משפיע גם על הזהות האישית שלנו בעיקר בעידן הנוכחי. שנית, הכיסאות יוצרו במהדורה מוגבלת של 250 יחידות. במבט על עולם של צריכה מוגברת פריטים ייחודיים ובעלי ערך גבוה מהווים את היוצא מן הכלל ובמידה מסוימת אינם נענים לתכתיבים של צריכה והחלפה מהירה. לבסוף אם במילה "ערך" חיפשתם את המחיר של הכיסאות, מדובר על 9,500$ לא כולל דמי משלוח.

At the beginning of the month, I attended the opening of the TAAD design exhibition, a new and first-of-its-kind initiative in Israel: a commercial exhibition displaying diverse items designed by leading designers and artists from around the world and Israel, curated by Maria Nasimov, art historian and curator, and the esteemed design curator Maria Cristina Didero, the curatorial director of Design Miami, who has previously curated various design exhibitions worldwide, including exhibitions at the Design Museum Holon. Although the exhibition is commercial, most of the items are one-of-a-kind or produced in small series, and are sold at high prices. This is elite design for those who can afford it, and for others, an opportunity to be exposed to the imagination and creativity of the designers and the visual and material richness that such an exhibition offers. This event is considered significant for the design community. From the perspective of a material innovation expert, it was even more interesting to see how the play with materials and technologies is a primary tool for the exhibiting designers, where in many cases, the material application was deceptive, which is precisely what created the interest. The "Dino" chair series by American designer Daniel Arsham particularly caught my eye. The volume and abstract form of the chairs were born from their creation process, which took place during the coronavirus lockdowns and was based on free play with plasticine to create quick sketches of objects for the home environment. What is interesting about these chairs lies in their materiality, which tells a completely different story. The bold colors of the chairs come with a degree of transparency that allows one to see the surface pattern of the material underneath the paint. The pattern shows that the chairs are actually made of wood, and not just any wood, but poplar plywood, which is considered mainly an accessible, reliable, and useful material. The use of plywood, a material that was widely used in the twentieth century, and in its early days was innovative but quickly became a basic building material, has begun to re-emerge in recent years as an interesting raw material for design. Along with the increase in the accessibility of advanced digital processing and manufacturing technologies for small design firms, independent designers, and even design students, this technological accessibility has led to more creative experiments with accessible materials, such as plywood. These experiments have in turn contributed to the expansion of the range of materials used to create various design items, especially items and objects produced in small series or as a single unit, known as one-of-a-kind. Among other things, this occupation led to the creation of advanced connection, milling, cutting, and machining techniques for wood plywood, which reveal the colors of the various wood layers in a way that somewhat resembles the layer appearance characteristic of solid wood. Left to right: Matthias Bengtsson , Zsuzsanna Horvath , Netta Ashrey Returning to the "Dino" chairs, prominent signs of mechanized processing on the surface hint at digital manufacturing, CNC milling, but here too the designer chose to give them a somewhat deceptive look by presenting a topography of layers (as if in "low resolution") reminiscent of another characteristic form we have come to recognize in recent decades, that of objects produced by thermoplastic polymer 3D printing. However, the technology to 3D print wood while preserving its characteristic layer appearance does not yet exist, and of course, the chairs were indeed produced using CNC - Computer Numerical Control technology. These chairs demonstrate how, with knowledge of a variety of materials, technologies, finishes, and formal virtuosity, designers can send viewers, and their clients, on a material detective game created from an unfamiliar combination, stimulating thought and generating playful curiosity. What is the value of this design-material playfulness? First, like good art, good design knows how to evoke emotions and influence our feelings, and even beyond that, researchers have found that design also affects our personal identity, especially in the current era. Second, the chairs were produced in a limited edition of 250 units. In a world of increased consumption, unique and high-value items constitute the exception and to some extent do not respond to the dictates of rapid consumption and replacement. If you were looking for the price of the chairs in the word "value," it is $9,500 , excluding shipping.

בהרצאה שעשיתי בכנס השנתי של HIT לפני כשנתיים, דיברתי על רכב החלל של נאסא, Curiosity (סקרנות), אשר שוגר למאדים בשנת 2011 ומשוטט שם עד היום. הרכב הזה מצליח לשרוד הרבה מעבר לשנתיים שהקצו במקור למשימתו, אבל חלק אחד ברכב התגלה מהר מאוד כבעייתי - הגלגלים. בשל טוואי השטח הקשה על פני מאדים, התברר כי הגלגלים, העשויים מאלומיניום, נשחקו הרבה יותר מהר מהצפוי. הסלעים של מאדים ממש יצרו בהם חורים, והתעורר חשש שהרכב יתקע במקום לפני סיום המשימה. כדי לשמר את הגלגלים נאסא החליטו ל שנות את אסטרטגית הנסיעה של הרכב, כך שעיקר הנסיעה יתבצע רק על פני שטח רכים וכך התאפשר להמשיך את המשימה אפילו עד היום. במקביל, כדי לאפשר משימות חלל על פני שטח מאתגרים כמו האיזורים הסלעיים של מאדים, צוות ההנדסה של נאסא המשיך לעבוד על פיתוח הגלגלים . הפיצוח הגיע כאשר יחד עם מדעני חומרים, הם החליטו לפתח גלגל אשר בנוי ממעין רשת מתכת קפיצית, חלולה מבפנים. הקפיצים עשויים מסגסוגת מתכתית בעלת זיכרון צורני (SMA) המורכבת מניקל וטיטיניום ונקראת ניטינול (NiTinol). מה שמיוחד בסגסוגת הזאת הוא שיש לה זיכרון צורני וסופר אלסטיות. כלומר, הסגסוגת יודעת לשמר ולחזור לצורתה גם לאחר כיפופים ולחצים חוזרים. אפשר להגיד ששוב המציאו את הגלגל מחדש (סליחה, לא התאפקתי) והחידוש הגדול הוא שמדובר על גלגל ללא מילוי אוויר, שאינו נתקל בפנצ'רים ושומר על האלסטיות והשימושיות שלו בתנאים קשים מאוד בלי צורך בתיקונים. הפיתוח כמובן עורר את הדמיון ליישומים אפשריים של גלגלים ללא אוויר גם על פני כדור הארץ, וכך הוקמה בשנת 2020 The SMART Tire Company (STC) כחלק מתוכנית היזמות FedTech של NASA. מימין: גלגל הניטינול שפותח עבור רכב החלל. מרכז ושמאל: אבי טיפוס של גלגל ניטינול עבור אופניים. הצילומים באדיבות The SMART Tire Company לפני כשבוע אחד היישומים הללו, צמיג אופניים ללא אוויר, הוכרז כזמין מסחרית. כמעט, אסביר בהמשך. בהתבסס על טכנולוגיית ה-SMA המקורית של נאסא הצמיג החדש מכיל קפיץ מסגסוגת NiTinol (ניקל-טיטניום) בעלת זיכרון צורני עם אלסטיות וחוזק כמו של גומי, ומכוסה בגומי פולימרי בעל עמידות גבוהה במיוחד. לפי הפרסומים הצמיג החדש משתמש בכ-50% פחות גומי מצמיג מסורתי ומתוכנן לעמידות 'לכל החיים', כאשר פנצ'רים לא משפיעים על תפקודו היות ועיקר הפונקציונליות שלו מבוססת של הסגסוגת המתכתית. מעבר לכך שצמיג כזה יחסוך את הטרחה של תיקון פנצ'רים ונסיעות שנקטעות בגללם, הטכנולוגיה המבוססת על חומר חדשני מציעה צמצום של צריכת צמיגים שמהווים פסולת קשה מאוד למחזור. הצמיג החדש עדיין יקר יחסית לצמיגים סטנדרטיים, אבל בטח יתאים למי שרוכב הרבה. קמפיין קיקסטארטר עבור הצמיגים רץ בימים אלה. ניתן גם להכנס לרשימת ההמתנה באתר החברה , שאגב, כבר עובדת גם על פיתוח של צמיגים דומים עבור קורקינטים ורכבים ממונעים. אסטרו-אופניים 'ממאדים'. צילום באדיבות The SMART Tire Company ה-Verge עשו סרטון נהדר שמסביר על הפיתוח המקורי, המחקר והיישומים לאורך השנים של ניטינול וגם כתבה מפורטת על הפיתוח הנוכחי. גרסאות שונות של גלגל האופניים מתוך שלבי הפיתוח. הצילומים באדיבות The SMART Tire Company רוצים לגלות עוד על חדשנות בחומרים? מוזמנות ומוזמנים להירשם לניוזלטר לקבלת עידכונים על כל הנעשה בתחום, להכיר , ליצור קשר ולקבל מידע על שירותי ה ייעוץ, המחקר וההרצאות .

In a lecture I gave at the HIT annual conference about two years ago, I talked about NASA's Mars rover, Curiosity, which was launched to Mars  in 2011 and still roams there today. This rover manages to survive far beyond the two years originally allocated to its mission, but one part of the rover quickly proved problematic - the wheels. Due to the harsh terrain on Mars, it turned out that the aluminum wheels wore out much faster than expected. The Martian rocks literally created holes in them, raising concerns that the rover would get stuck before the mission's end. To preserve the wheels, NASA decided to change the rover's driving strategy , ensuring that most of the driving would only take place on soft terrain, allowing the mission to continue to this day. Simultaneously, to enable space missions on challenging terrains like the rocky areas of Mars, NASA's engineering team continued to work on developing the wheels . The breakthrough came when, together with materials scientists, they decided to develop a wheel built from a kind of springy metal mesh, hollow inside. The springs are made of a shape memory alloy (SMA) composed of nickel and titanium, called Nitinol (NiTinol). What's special about this alloy is that it has shape memory and superelasticity. That is, the alloy knows how to maintain and return to its shape even after repeated bending and pressure. You could say they reinvented the wheel (sorry, I couldn't resist), and the big innovation is that it's an airless wheel, which doesn't get punctures and maintains its elasticity and usability in very harsh conditions without the need for repairs. This development naturally sparked imagination for possible applications of airless wheels on Earth as well, and so The SMART Tire Company (STC) was founded in 2020 as part of NASA's FedTech entrepreneurship program. Right: The Nitinol wheel developed for the space rover. Center and left: Prototypes of a Nitinol wheel for bicycles. Photos courtesy of The SMART Tire Company. The SMART Tire Company About a week ago, one of these applications, an airless bicycle tire, was announced as commercially available. Almost. Based on NASA's original SMA technology, the new tire contains a Nitinol (nickel-titanium) shape memory alloy spring with the elasticity and strength of rubber, and is covered with a highly durable polymer rubber. According to publications, the new tire uses about 50% less rubber than a traditional tire and is designed for 'lifetime' durability, with punctures not affecting its functionality since its main functionality is based on the metal alloy. Beyond saving the hassle of puncture repairs and trips cut short because of them, the technology based on an innovative material offers a reduction in tire consumption, which is a very difficult waste to recycle. The new tire is still relatively expensive compared to standard tires, but will certainly suit those who ride a lot. A Kickstarter campaign  for the tires is currently running. You can also join the waiting list on the company's website , which, by the way, is already working on developing similar tires for scooters and motorized vehicles. 'Martian' Astro-Bicycles. Photo courtesy of The SMART Tire Company The Verge made a great video explaining the original development, research, and applications of Nitinol over the years, and also a detailed article on the current development. Various versions of the bicycle wheel from development stages. Photos courtesy of The SMART Tire Company רוצים לגלות עוד על חדשנות בחומרים? מוזמנות ומוזמנים להירשם לניוזלטר לקבלת עידכונים על כל הנעשה בתחום, להכיר , ליצור קשר ולקבל מידע על שירותי ה ייעוץ, המחקר וההרצאות .

בעולם המהיר של היום, שבו אתגרי האקלים דוחקים מאי פעם, קבוצה של שחקנים משפיעים קמה כדי להניע את השינוי שאנחנו צריכים בזירה המקומית. Arc Impact, בשיתוף פעולה עם More VC, Negev Quantum Hub, Q Fund, j-impact, Kompass VC ומובילי אקוסיסטם מרכזיים נוספים, יזמו מהלך יוצא דופן לגיוס של כוחות החדשנות. המטרה? לחשוף ולהעצים פתרונות פורצי דרך שיעצבו מחדש את נוף הקיימות בחומרים כדי שלכולנו יהיה עתיד טוב יותר. אני מתכבדת לקחת חלק במהלך החשוב הזה כיועצת לחדשנות וקיימות בחומרים, ולשמש כחלק מצוות השיפוט של המועמדים. טיפול בבעיית פליטות הפחמן ייצור, שימוש ושימוש מחדש בחומרים כבר מזמן ידועים כגורמים משמעותיים של פליטות גזי חממה והשפעה על הסביבה. שימוש נרחב בחומרים עתירי פחמן מהווה מחסום דרכים משמעותי במסע שלנו להשגת כלכלה מאופסת פליטות. מתוך הכרה באתגר זה, שיתוף הפעולה של Arc Impact והמובילים הנוספים מדגיש את התפקיד המרכזי של הטכנולוגיה בטיפול בכמויות פליטות הפחמן הנוכחיות של חומרי גלם בסיסיים. על ידי קריאה זו, השותפים שואפים לאפשר עמידה ביעדי קיימות ולנקוט בצעדים משמעותיים לקראת הפחתה של שינויי האקלים. אופק רחב לחדשנות: הקריאה הקריאה יוצאת לאנשי ונשות חזון, חוקרים, יזמיות ושותפים אקדמיים להיות חלק מתנועת השינוי הזו ומזמינה אנשי ונשות מקצוע נלהבים להגיש את הבקשות שלהם. האתגר השאפתני הזה פותח רשת אפשרויות רחבה, וכולל קשת של חידושים מבוססי טכנולוגיה בתחום החומרים. ממלט ובטון ועד פלדה, מינרלים, סוללות, זכוכית, כימיקלים בסיסיים, פלסטיק ומעבר לכך - היוזמה מחפשת דרכים חדשות לייצור, עיבוד ושימוש בחומרים אלה ואחרים בצורה אחראית יותר לסביבה או באמצעות תהליכים ברי קיימא. יתר על כן, היקף הקריאה נמשך גם לחידושים הכוללים יישומים בר-קיימא של חומרים, מה שמותיר מקום לחדשנות שעשויה לעצב מחדש תעשיות שלמות. לוחות זמנים 15 באוגוסט: השקת ה-Call Out (תחילת הגשות) 28 בספטמבר: מועד אחרון להגשת בקשה להשתתפות 10 באוקטובר: הכרזת 5 הזוכים המובילים 17 באוקטובר: האירוע הגדול אם אתם יזמים ויזמיות, או אנשי חדשנות ומחקר שמעוניינים לשנות את העולם לטובה דרך חדשנות בחומרים, כדאי לנצל את ההזדמנות הזו. חלון ההגשה פתוח עד ה-28 בספטמבר. הגישו מועמדות: (עד ה-28.9.23) הגשת מועמדות - חדשנות בחומרים ברי קיימא יש לכם שאלות? מוזמנות ומוזמנים לפנות למעיין שוורץ מ-ARC Impact ( maayan@arcimpact.org ). רוצים לגלות עוד על חדשנות בחומרים? מוזמנות ומוזמנים להירשם לניוזלטר לקבלת עידכונים על כל הנעשה בתחום להכיר , ליצור קשר ולקבל מידע על שירותי ה ייעוץ, המחקר וההרצאות .

In today's fast-paced world, where environmental concerns are more pressing than ever, a group of influential players has emerged to drive the change we need. Arc Impact, alongside esteemed collaborators such as More VC, Negev Quantum Hub, Q Fund, j-impact, Kompass VC, and other key ecosystem leaders, has initiated an unparalleled effort to rally the forces of innovation. The goal? To uncover and empower groundbreaking solutions set to reshape the landscape of sustainable materials for a better future. I am honored to take part as a material innovation and sustainability advisor, and be one of the judges on this challenge. Addressing the Carbon Conundrum The production, utilization, and reutilization of materials have long been culprits in the emission of greenhouse gases. The pervasive use of carbon-intensive materials acts as a significant roadblock on our journey towards achieving a net-zero economy. Recognizing this challenge, the alliance of Arc Impact and its collaborators is spotlighting the pivotal role of technology in addressing the current carbon intensity of foundational materials. By doing so, they aim to meet sustainability goals and take substantial strides towards climate change mitigation. Broad Horizons of Innovation: A Call to Innovators The call is out for visionaries, researchers, and academic partners to be part of this transformational movement. It invites passionate individuals to step forward and submit their applications. This ambitious challenge casts its net wide, encompassing a spectrum of technology-based innovations. From Cement and Concrete to Steel, Minerals, Batteries, Glass, Basic Chemicals, Plastics, and beyond – this initiative seeks novel ways to produce these materials in a more environmentally responsible manner or through sustainable processes. Furthermore, the scope extends to innovations involving the sustainable applications of materials, leaving room for surprises that might reshape entire industries. Timeline: August 15th: The Call Out is Launched September 28th: Application Deadline October 10th: Top 5 Winners Announcement October 17th: The Grand Event If you're an innovator or researcher ready to make a difference, seize this opportunity. The application window remains open until September 28th. APPLY HERE: (open until Sep 28) Application for Innovation in Sustainable Materials Call Out Got questions? Reach out to Maayan Schwartz ( maayan@arcimpact.org ) and get the answers you need.

Just before Passover, I had the privilege of being among the lecturers at the "Innovation Inspired by Nature - Academia and Industry" conference held at the Steinhardt Museum of Nature at Tel Aviv University. The conference, initiated by Yael Halfman Cohen, Melanie Samson and Maya Millard Givon , brought together diverse professionals who are all interested in biomimicry - And it seems that the number of people was limited only by the size of the hall. From my experiences the connection between materials and the natural world is indeed natural, and of course it encourages innovation. I presented these ideas in my lecture: after all, all materials come from nature and all materials return to nature at the end of their lives. Hence, this connection also points to a possible problem, a needed consideration for the longevity of the material and its ability to return to nature without harming it. Happily, every challenge is a starting point for innovation, therefore in the last decades we see a clear trend of developing groundbreaking materials inspired by nature, which also know how to live in peace with nature and with man. In the lecture I shared with the audience these developments, the ways of thinking that led to the development and their applications. There were spiders and birds, concrete, glass and buildings, and the stars of the current material age: proteins, fungi and bacteria . In addition to this, the conference featured a variety of fascinating lectures and essays: Creature-inspired wonders ware presented by Dr. Bat-El Pinchasik from Tel Aviv University who showed the development of robots inspired by Notonectidae. And Prof. Amir Ayali, also from Tel Aviv University, showed the absolutely incredible (!) abilities of certain insects to lengthen their bodies.
In the field of materials: Dr. Arielle Blonder from the Technion who presented her inspiring work in the field of self-designed materials in the world of architecture, Prof. Mark Schvartzman from Ben Gurion University who presented the extensive activity of his laboratory in the development of structures and materials inspired by nature on a molecular scale, Dr. Mirit Sharabi from Ariel University who presented fascinating research on soft materials and the relationship between the mechanical function and structure in soft tissues and Prof. Avi Marmur from the Technion who presented the research in the field of super-hydrophobic materials inspired by the lotus leaf. In the context of mechanisms, Zeneve Ezra from Ben Gurion University presented a study on carrying loads in plant wings as a model for aviation, which reminded me that the first time I came to the biomimicry conference, in 2014, Dr. Yael Helfman Cohen demonstrated on stage the a graceful circular motion in which this leaf falls to the ground. The conference ended with a lecture by Michal Fonia Alexandron from the Horvitz Institute for Strategic Management, who shared with us what can be learned from nature about responsible investment management. And there ware many more!! The day concluded with the realization that nature is not only thought-provoking, or a source of innovation for overcoming technical or mechanical challenges, but it can also be a significant tool for making all areas of life and the planet better. Following my lecture at the conference, I was invited to give similar lectures in several other places. So if you are also interested in finding out more about the fascinating world of innovation in materials inspired by nature. Please feel free to contact me>>>

רגע לפני הפסח, זכיתי להימנות בין המרצים בכנס "חדשנות בהשראת הטבע - אקדמיה ותעשייה" שהתקיים במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב. הכנס, ביוזמת יעל הלפמן כהן, מלאני סמסון ומאיה מילרד גבעון , איגד נשות ואנשי מקצוע מגוונים שכולם מתעניינים בביומימיקרי - ונראה כי כמות האנשים הוגבלה רק על ידי גודל האולם. מנסיוני החיבור בין חומרים לעולם הטבע הוא, ובכן, טבעי, וכמובן שהוא מעודד חדשנות. את הרעיונות הללו הצגתי בהרצאתי: הרי כל החומרים מגיעים מהטבע וכל החומרים חוזרים בסוף חייהם אל הטבע. מכאן, שגם החיבור הזה מצביע על בעיה אפשרית, אורך החיים של החומר ויכולתו לחזור אל הטבע מבלי לפגוע בו. לשמחתי, כל אתגר הוא נקודת מוצא לחדשנות ולכן בעשורים האחרונים ניתן לראות מגמה ברורה של פיתוח חומרים פורצי דרך בהשראת הטבע, שגם יודעים לחיות בשלום עם הטבע ועם האדם. בהרצאה שיתפתי את הקהל בפיתוחים הללו, בדרכי המחשבה שהובילו לפיתוח וביישומים שלהם. היו שם עכבישים וציפורים, בטון, זכוכית ומבנים, והכוכבים של עידן החומרים הנוכחי: חלבונים, פטריות וחיידקים . מעבר לכך היו בכנס מגוון הרצאות וחיבורים מרתקים: מנגנונים יוצאי דופן של יצורים חיים הוצגו על ידי ד"ר בת-אל פנחסיק מאוניברסיטת תל אביב שהראתה פיתוח של רובוטים בהשראת השַּׁטְגַּבִּיִּים ו פרופ' אמיר אילי מאוניברסיטת תל אביב שהראה את היכולות המדהימות(!) של חרקים מסוימים להאריך את גופם.
בתחום החומרים: ד"ר אריאל בלונדר מהטכניון הציגה את עבודתה מעוררת ההשראה בחומרים בעיצוב עצמי בעולם האדריכלות, פרופ' מארק שוורצמן מאוניברסיטת בן גוריון הציג את הפעילות הענפה של המעבדה שלו בפיתוח מבנים וחומרים בהשראת הטבע בקנה מידה מולקולרי, ד"ר מירית שרעבי מאוניברסיטת אריאל הציגה מחקר מרתק על חומרים רכים והקשר בין התפקוד המכני למבנה ברקמות רכות ו פרופ' אבי מרמור מהטכניון שהציג את המחקר בתחום החומרים הסופר-הידרופוביים בהשראת עלה הלוטוס. בהקשר של מנגנונים, זנבה עזרא מאוניברסיטת בן גוריון הציג מחקר על נשיאת עומסים בכנפיים צמחיות כמודל לרכיבי תעופה והזכיר לי שבפעם הראשונה בה הגעתי לכנס הביומימיקרי, בשנת 2014, ד"ר יעל הלפמן כהן הדגימה על הבמה כיצד עלה של מכנף נאה נופל אל הקרקע בתנועה סיבובית מרהיבה. הכנס הסתיים בהרצאה של מיכל פוניה אלכסנדרון ממכון הורביץ לניהול אסטרטגי, ששיתפה אותנו במה שניתן ללמוד מהטבע על ניהול השקעות אחראי. כל אלה, בנוסף להרצאות נהדרות רבות אחרות. היום הסתיים בהבנה שההשראה מהטבע לא רק מעוררת מחשבה, או מקור לחדשנות המאפשרת התגברות על אתגרים טכניים או מכניים, אלא היא יכולה להיות כלי משמעותי לשינוי לטובה בכל תחומי החיים. בעקבות הרצאתי בכנס קיבלתי הזמנות להעביר הרצאות דומות במקומות נוספים. אז אם גם אתם/ן מעוניינים/ות להחשף לעוד מהעולמות הרעיוניים והיישומיים של חדשנות בחומרים בהשראת הטבע מוזמנות ומוזמנים ליצור איתי קשר>>> רוצים לגלות עוד על חדשנות בחומרים? מוזמנות ומוזמנים להירשם לניוזלטר לקבלת עידכונים על כל הנעשה בתחום להכיר , ליצור קשר ולקבל מידע על שירותי ה ייעוץ, המחקר וההרצאות .

מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, קלאוזנר 12, תל אביב | 3.4.23 | 09:00-17:30 תחום החדשנות בהשראת הטבע (Bioinspiration), המזוהה גם עם תחום הביומימיקרי (Biomimicry) ותחום הביומימטיקה (Biomimetics) נחשב כיום למנוע חדשנות המחולל פתרונות פורצי דרך, חדשניים ומקיימים בכל תחומי החיים.
התבוננות בטבע דרך "עדשה" טכנולוגית-הנדסית-עסקית מאפשרת זיהוי של פתרונות הטבע לאתגרים שונים, והעברת הידע הזה ליישומים במגוון רחב של תחומי תוכן, בתעשיות ההי-טק ובתעשיות המסורתיות. פתרונות הטבע הם פתרונות יעילים במשאבי חומר ואנרגיה ומבוססים על פרדיגמת תכנון השונה מהמוכר והידוע בעולם הטכנולוגי. החדשנות מתרחשת במפגש הבינתחומי בין תחומים שונים: הנדסה, מדעים, ביולוגיה, סביבה, עיצוב, ניהול ועוד, ובחיבור בין ידע אקדמי לדרישות התעשייה. אני מתכבדת לקחת חלק בכנס הזה, עם ההרצאה "הטבע עשה את זה קודם: ביומימיקרי בעולם החומרים", במסגרת מושב החומרים בהנחיית ד"ר בת-אל פנחסיק מאוניברסיטת תל אביב. להרשמה ולתכנית המלאה, כולל כל דוברי הכנס לחצו כאן>> רוצים לגלות עוד על חדשנות בחומרים? מוזמנות ומוזמנים להירשם לניוזלטר לקבלת עידכונים על כל הנעשה בתחום להכיר , ליצור קשר ולקבל מידע על שירותי ה ייעוץ, המחקר וההרצאות .

The Steinhardt Museum of Natural History, Tel Aviv |3.4.23 | 09:00-17:30 The field of innovation inspired by nature (Bioinspiration), which is also identified with the field of biomimicry (Biomimicry) and the field of biomimetics (Biomimetics) is today considered an engine of innovation that generates breakthrough, innovative and sustainable solutions in all areas of life. Observing nature through a technological-engineering-business "lens" enables the identification of nature's solutions to various challenges, and the transfer of this knowledge to applications in a wide variety of content areas, in the hi-tech and traditional industries. Nature's solutions are efficient solutions in terms of material and energy resources and are based on a planning paradigm that differs from the familiar and known in the technological world. Innovation occurs at the interdisciplinary meeting between different fields: engineering, sciences, biology, environment, design, management and more, and at the connection between academic knowledge and industry requirements. I'm honored to take part in this conference, giving a talk called "Nature has already done it: biomimicry in the world of materials", as part of the Materials session led by Dr. Bat-El Pinchasik from Tel Aviv University. For registration and full program and speakers of the conference click here>>