איך חשיבה עיצובית משנה את הדרך שבה מפתחים חומרים חדשניים
- Efrat Barak
- לפני 3 שעות
- זמן קריאה 4 דקות
פיתוח ויישום של חומרים חדשניים נתפס לעיתים כחיפוש אחר חומרים חדשים לגמרי או שיפור הביצועים של חומרים קיימים. בפועל, מדובר באתגר רחב יותר, שנמצא בנקודת המפגש שבין תכונות החומר, התנהגות המשתמשים, מערכות הייצור והמציאות של השוק. הוא דורש ידע שהוא לא רק מדעי, אלא משולב עם היכולת להבין כיצד חומרים פועלים בתוך הקשרים מורכבים של העולם האמיתי.
בשנים האחרונות, נקודת המבט הזו מעבירה את המיקוד מהפיתוח של חומר בודד לגישה אסטרטגית ומערכתית יותר, שבה חומרים נתפסים כחלק ממסגרות טכנולוגיות, תרבותיות וכלכליות רחבות. הדבר בולט במיוחד בפרויקטים שמחברים בין עיצוב, מדע ותעשייה, ומתבטא גם אצל העוסקים בחדשנות בחומרים בישראל, שמבינים ששיתוף פעולה בין תחומי הוא תנאי מרכזי להתקדמות.
שימוש בחשיבה עיצובית בהקשר של חומרים חדשניים
חשיבה עיצובית מזוהה לרוב עם עיצוב מוצרים או חוויית משתמש, אבל העקרונות שלה מקבלים משמעות נוספת כשמיישמים אותם על חומרים. היא מציעה דרך לארגן מחדש את שלבי החקירה, לחבר בין תחומים, ולנוע בין רעיונות מופשטים לתוצאות מוחשיות במטרה להגיע לחדשנות עם ערך מוסף.
כך למשל, NakedPak, סטארטאפ שהוקם על ידי המעצבת התעשייתית נעמה ניקוטרה, התחיל כפרויקט גמר והתפתח למערכת שבה האריזה היא חלק מהמוצר עצמו. החומר החדש שפותח מתוכנן להתמוסס ולהתבשל יחד עם הארוחה, ובכך מגדיר מחדש את היחסים בין חומר, מוצר ושימוש.
הפרויקט הוצג גם באחת ההרצאות שלי על חדשנות בחומרים מהתקופה האחרונה, ולצד הרושם המסקרן עלו גם שאלות על היגיינה וטעם. בדיון שהתפתח עלה כי האפשרות לשטוף את החומר לפני הבישול, לצד עדויות חיוביות ממשתמשים ראשונים, מדגישים כיצד ההחלטות החומריות שהתעצבו בתוך פרקטיקות יומיומיות מייצרות אפשרות חדשה שגם נותנת מענה למשתמשים וגם מצמצמת את ההשפעה הסביבתית של האכילה.
בפיתוח חומרים חדשניים, חשיבה עיצובית באה לידי ביטוי גם בשיטות עבודה קונקרטיות:
שיתוף פעולה בין-תחומי:
פיתוח חומרים כמעט אף פעם אינו מתרחש בתוך תחום אחד בלבד. הוא דורש חיבור בין ידע מדעי, הבנה של תהליכי ייצור, ותפיסה עיצובית שמביאה בחשבון שימוש, הקשר וערך. בפרט, כיום מעצבים ומעצבות משתלבים בתהליך לא רק כדי “לעצב” את התוצאה הסופית, אלא כדי להגדיר כיוונים, לשאול שאלות ולתרגם פוטנציאל חומרי ליישומים רלוונטיים.
אבי טיפוס מהירים ובדיקות חוזרות:
בניגוד למערכות דיגיטליות, העבודה עם חומרים מחייבת איטרציות פיסיות. יישום החומר במבנים וצורות שונות, וההתנסות המעשית מגלים ידע חיוני. לכן גם תהליך הפיתוח איטי יותר, דורש משאבים, וכל החלטה נושאת השלכות שלרוב לא ניתן לבטל באופן מיידי.
חשיבה מבוססת תרחישים:
חומרים תמיד פועלים בתוך הקשרים של שימוש. בחינה של איפה ואיך החומר יפעל מסייעת לחשוף אתגרים והזדמנויות כבר בשלבים המוקדמים, החל בתהליכי ייצור ועד לאינטראקציה עם המשתמשים, תחזוקה לאורך זמן וסוף השימוש.
מיפוי קיימות:
בחינת חומר לאורך מחזור החיים שלו חושפת אינטראקציות מערכתיות שלא תמיד נראות בשלבי הפיתוח המסורתיים. החלטות ברמת חומרי הגלם או תהליכי העיבוד נושאות השלכות סביבתיות, תקציביות וחברתיות לטווח הארוך.
חברת מדגימה שימוש בגישה כזו. החברה פיתחה חומר המבוסס על פסולת עץ, שמתנהג ומרגיש כמו עץ אך ניתן לייצור בתהליכי יציקה והדפסת תלת ממד, מה שמאפשר גמישות תכנונית ויישומים חדשים. לצד הפיתוח המדעי, מעצבים ומעצבות היו מעורבים בתהליך, לא רק כמשתמשי קצה אלא כחלק מהצוות, והביאו יכולות של פיתוח יישומים, יצירת מודלים ותבניות, והבנה של צרכים שוקיים. כך, הפוטנציאל של החומר לא נשאר ברמה הטכנולוגית בלבד, אלא קיבל ביטוי במוצרים ובשימושים ממשיים.
חברת Daika Wood מדגימה כיצד עקרונות אלו מתממשים בפועל. החברה פיתחה חומר המבוסס על פסולת עץ, שמתנהג ומרגיש כמו עץ אך ניתן לייצור בתהליכי יציקה והדפסת תלת־ממד, ובכך מאפשר חופש תכנוני ויישומים חדשים. כבר בשלבי הפיתוח המוקדמים שולבו מעצבים ומעצבות בתהליך, כחלק מהצוות, מתוך הבנה עמוקה כי העבודה המשותפת בין תחומי הידע מאפשרת לחומר להתפתח לא רק כפתרון טכנולוגי, אלא כחלק ממערכת של שימוש, ייצור ושוק.
אתגרים חומריים הופכים להזדמנויות בעזרת חשיבה עיצובית
פיתוח חומרים בגישה של חשיבה עיצובית מתחיל עם גישה פתוחה וחוקרת, שבה המטרה היא להרחיב אפשרויות ולא להגדיר אותן מראש. רק בהמשך המגבלות נכנסות לתמונה, לא כמשהו שמגביל, אלא ככלי שמסייע לנתב מורכבות ולקבל החלטות נכונות בתוך מערכות אמיתיות.
מורכבות:
עולם החומרים כולל אינספור אפשרויות, אבל הבחירה אינה רק בין חומרים, אלא בין הקשרים של שימוש, ייצור ומשמעות. חומרים נתפסים אחרת על ידי משתמשים שונים, בהתאם להקשר תרבותי, להרגלים ולציפיות. חשיבה עיצובית מאפשרת למפות את המערכת הזו ולהבין מה באמת רלוונטי בכל מצב.
התאמה כלכלית:
חומר לא נבחר בפני עצמו, אלא כחלק ממוצר, תמחור ותפיסת ערך. האופן שבו חומר נתפס על ידי קהל, כחומר “איכותי”, “זול” או “חדשני”, משפיע ישירות על החלטות פיתוח. חשיבה עיצובית מסייעת לחבר בין תכונות החומר לבין האופן שבו הוא נתפס ומתקבל בשוק.
פשרות סביבתיות:
כל החלטה חומרית כוללת פשרות בין ביצועים, השפעה סביבתית ודרישות רגולטוריות. אך גם כאן, האופן שבו משתמשים מבינים, מקבלים או דוחים חומר משפיע על הצלחתו בפועל. חשיבה עיצובית מאפשרת לבחון את ההשלכות לאורך מחזור החיים, תוך התייחסות גם להתנהגות, לתרחישי שימוש ולמשמעות תרבותית.
הדוגמאות האלה מקבלות ביטוי ברור גם בפיתוחים קיימים. UBQ Materials, למשל, ממירים פסולת ביתית לא-ממוינת לחומר גלם לשימוש תעשייתי, ובכך מתמודדים עם אחת המגבלות המרכזיות של מערכות מיחזור, הצורך במיון. מעבר לפתרון הטכנולוגי שהחברה מציעה, מדובר בגישה שפועלת בתוך מערכת קיימת, מושפעת ממדיניות וממגמות שוק, ונבחנת גם דרך האופן שבו החומר נתפס ומתקבל בשימוש בפועל.
מהעבודה שלי עם UBQ Materials בעבר, במסגרת אוצרות של תערוכת חומרים חדשניים, ומהיכרות עם ההתפתחות שלהם לאורך זמן, עולה כי חדשנות בחומרים אינה נקבעת רק על ידי יכולות טכנולוגיות, אלא גם על ידי המערכות שבתוכן החומרים פועלים.
חדשנות בחומרים בגישה אסטרטגית
כיום חדשנות בחומרים דורשת הרבה יותר ממומחיות טכנית. היא מחייבת יכולת לעבוד בו־זמנית בכמה רמות: להבין את החומר עצמו, אבל גם את ההקשר שבו הוא פועל, המערכות שבתוכן הוא מיוצר, והאופן שבו אנשים פוגשים אותו ומשתמשים בו. לא פחות חשוב, צריך לדעת כיצד לחבר בין כל אלה וליצור שפה משותפת בין בעלי העניין השונים המעורבים בתהליך.
דוגמאות שונות מהתעשיה המקומית, החל מיוזמות בתחילת הדרך כמו NakedPak ועד פתרונות בקנה מידה תעשייתי כמו UBQ Materials או Daika Wood, מעלות את אותה התובנה: הערך של חומר לא נקבע רק לפי התכונות שלו, אלא לפי האופן שבו הוא משתלב במציאות, בייצור, בשימוש ובמערכות שמגדירות אותו.
מכאן גם נובע השינוי הנדרש נוכח המציאות הנוחית. לא רק לפתח חומרים טובים יותר, אלא לפתח את היכולת לחשוב על חומרים באופן שונה. לראות אותם כחלק ממערכות, לזהות את המגבלות והאפשרויות שמעצבות אותם, ולהשתמש בהן ככלי לקבלת החלטות.
זהו שינוי גם של הגישה וגם של אופן העבודה, והוא זה שמאפשר לחומרים חדשניים לא רק להתקיים, אלא באמת להיקלט, להיטמע, וליצור ערך.
רוצים לגלות עוד על חדשנות בחומרים? מוזמנות ומוזמנים ליצור קשר ולקבל מידע על ההרצאות ועל שירותי הייעוץ והמחקר, וגם להירשם לניוזלטר לקבלת עידכונים תקופתיים על כל הנעשה בתחום.
