חשיבה חומרית מונחית־טבע: חדשנות חומרית וטכנולוגית ביום עיון HIT
- Efrat Barak
- 10 בפבר׳
- זמן קריאה 4 דקות
עודכן: לפני 3 ימים
הרצאה ומחשבות על חדשנות בחומרים, עיצוב וטכנולוגיה בעקבות יום העיון "Matter of Time: חומר ואנטי-חומר" של התוכנית לתואר שני בעיצוב לסביבה טכנולוגית, מכון טכנולוגי חולון (HIT)
עיצוב בסביבות טכנולוגיות והאדם הביולוגי
כשמדברים היום על עיצוב בסביבות טכנולוגיות, השיח נע בין אינטראקציות אדם–מכונה, מערכות חכמות ובינה מלאכותית, לבין חוויות יומיומיות מאוד פיזיות ובסיסיות: גוף, תחושה, למידה ותגובה. אמנם קל לעיתים לשכוח שגם בעידן דיגיטלי ומבוסס אלגוריתמים, האדם נשאר יצור ביולוגי; כזה שמגיב לחומר, למגע, למשקל, לחום ולקצב, ומפרש טכנולוגיה דרך החושים והאינטואיציות שלו, אבל כזה הוא, וכך גם כלל האורגניזמים ביניהם האדם חי.
בתוך המתח הזה שבין החומרי לדיגיטלי התקיים לא מזמן יום העיון "(a) Matter of Time: חומר ואנטי-חומר" של התוכנית לתואר שני בעיצוב לסביבה טכנולוגית ב-HIT, בארגונה המדויק של ד"ר נעמה הגלעדי, ובתוכו גם ההרצאה שלי על חדשנות חומרית מהטבע שפתחה את מושב החומר.
חדשנות חומרית כגישה מחשבתית מלאה
כשאני מדברת על חדשנות חומרית (או חדשנות בחומרים), אני לא מתכוונת בהכרח לחומרים חדשים. בעיניי, חדשנות נמצאת קודם כל בשינוי של אופן החשיבה כדי להוביל לתוצרים אחרים, טובים או שונים, ובעיקר בעלי ערך מוסף. במקרה הזה מדובר בחשיבה על חומרים: בשאלות ששואלים, בנקודת המבט שממנה ניגשים לאתגר, ובאופן שבו חומר, הקשר ותהליך עיצובי נשזרים יחד. לכן גם חומרים שמלווים אותנו מאות ואלפי שנים, או חומרים שמגיעים מתחומים אחרים לגמרי, יכולים להפוך לחדשניים – לא בגלל שהם “הדבר הבא”, אלא בגלל שהשימוש בהם מציע דרך אחרת להתמודד עם בעיה קיימת. החדשנות כאן אינה טכנולוגית בלבד, אלא תפיסתית.
מעבר לשינוי של המצב הקיים, יש בעיניי חשיבות לא פחותה להתערבות בשלב שבו חומרים וטכנולוגיות ויישומים חומריים חדשים שנמצאים עדיין בשלבי התהוות. בשלב הזה, לפני שהדברים מתקבעים לפי דרישות השוק, הרגולציה או הרגלי השימוש, עדיין קיים מרחב משמעותי לשאלות ולבחינה של השלכות סביבתיות, חברתיות, תרבותיות ואתיות. זה נכון לגבי תחום החומרים הביולוגיים והביוסינתטיים שצומח בעוז בשנים האחרונות, וגם לגבי שיטות ייצור חדשות וחומרים שהם יותר סטנדרטיים ומסחריים וכן חומרים ננומטריים, מתקדמים וכדומה.
המקום שבו מתקבלות החלטות: שלבי ההתהוות של חומרים וטכנולוגיות
בהרצאתי הסברתי כיצד עוד בשלבי ההתהוות של חומרים וטכנולוגיות חומרית, חשיבה חומרית מונחית־טבע מציעה מסגרת שיטתית וישימה לחדשנות בחומרים; זוהי מסגרת שאינה מתייחסת לחומרים כחומרי גלם ניטרליים, אלא כאל גורמים פעילים בתוך מערכות אקולוגיות, תרבותיות וטכנולוגיות.
הדבר נכון במיוחד בתחומים המתפתחים במהירות, אך גם ביחס לשיטות ייצור חדשות, לפיתוח ושימוש בחומרים מסחריים קונבנציונליים יותר וגם לחומרים מתקדמים או טכנולוגיות חומריות, דוגמת הדפסת תלת מימד. מתוך העבודה והמחקר שלי, שנעים בין פרקטיקה לשיח תיאורטי על חומרים, אני פוגשת שוב ושוב את הפער שבין קצב הפיתוח של טכנולוגיות וחומרים לבין הכלים והגישות העומדים לרשותנו כדי לחשוב על ההשלכות הרחבות שלהם.
כאשר החלטות הנוגעות לייצור, להטמעה, ליישומים ולשלבי סוף החיים נותרות בידי מי שמפתח ומשווק את הטכנולוגיה בלבד, עלולים להיווצר “כישלונות שקטים”, כאלה שאינם בולטים מיד, אך מצטברים לאורך זמן ומובילים לפגיעה בקנה מידה רחב. לכן הגדלת מרחב קבלת ההחלטות ושילוב נקודות מבט המסוגלות לחשיבה מערכתית והקשרית כבר בשלבים המוקדמים הם קריטיים.
תפקיד המעצבים בין חומר, טכנולוגיה ותרבות
בהקשר זה, למעצבים יש עמדת השפעה ייחודית היות והם פועלים בתוך מערכות מורכבות: בין אדם, חומר, טכנולוגיה, תעשייה ותרבות. הם אינם מחליפים מהנדסים, חוקרים או רגולטורים, אבל בזכות החשיבה העיצובית הם משמשים כמתווכים, כמתרגמים וכמי שיכולים להחזיק יחד שיקולים הקשורים בפונקציה, חוויה ומשמעות.
בדיאלוג שבין החומר (המציאות הפיסית) לאנטי-חומר (המציאות הדיגיטלית) נדרש תיווך רגיש בין מה שאפשרי טכנולוגית לבין האופן שבו דברים נחווים, נתפסים ומוטמעים בפועל, זאת משום שאחרי הכול האדם נשאר יצור ביולוגי, עם אינטואיציות והרגלים שלא מתפתחים בקצב של הטכנולוגיה. זהו המקום בו, בעיניי, החשיבה העיצובית והידיעה החומרית נפגשות.
חומר, חוויה ואותנטיות בעידן דיגיטלי
עוד נושא מעניין שעלה ביום העיון הוא סוג מסוים של מתח הקיים היום בעיסוק באינטראקציות אדם–מכונה ובטכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית וגם בעולם החומרי, הפיסי והרגשי. זהו מתח שעולה מתוך הניסיון לייצר תחושות וחוויות אורגניות באמצעות מערכות שאינן כאלה; מערכות דיגיטליות פועלות על פי היגיון שיטתי, מתמטי ועקבי, בעוד האדם הביולוגי, כמו מערכות טבעיות בכלל, מתפתח גם דרך חוסר עקביות, מוטציות וסטיות.
הפער הזה מתחדד במיוחד ברגע שבו טכנולוגיות מחפשות ביטוי פיזי: הממשקים החומריים שנותנים להן גוף נשארים לרוב קשיחים, תקניים ומוכרים, גם כשהטכנולוגיה עצמה נעשית “רגישה” או "חכמה". האתגר, בעיניי, אינו לשכפל את הטבע באמצעים טכנולוגיים, אלא להכיר בגבולות החיקוי ולפתח במקביל חומרים, חוויות וממשקים אלטרנטיביים, כאלה שיהיו אותנטיים עבור החוויה החדשה.
מפגשים כמו יום העיון הזה מחדדים עבורי את החשיבות של שיח בין־תחומי אמיתי. שיח שלא מנסה לשכפל את הקיים באמצעים חדשים, אלא בוחן אילו אפשרויות נפתחות כשחומר, טכנולוגיה ואדם פועלים יחד כחלק ממערכת אחת. עבורי, חדשנות בחומרים עוסקת בפתרון בעיות קיימות אך לא רק. כבר בשלבי הפיתוח והעיצוב המוקדמים היא מתווה דרך לקבלת החלטות עתידיות תוך לקיחת אחריות סביבתית, חברתית, תרבותית ואתית. בנקודה הזאת הידע העיצובי יכול לפעול כגשר בין טכנולוגיות מתפתחות לבין חיים אנושיים ממשיים, ביולוגיים, מורכבים. השאלה כיום אינה איך לשכפל את הטבע באמצעים טכנולוגיים, אלא איך לפעול בתוכו באחריות וענווה, גם כשאנחנו מפתחים דברים שמעולם לא היו בו.
רשימת הדוברים: ד"ר נעמה הגלעדי
מהדיגיטל אל החומר – נרטיב של הנדסה הפוכה
וכן דברי סיכום: המעצב כמתווך – סיכום יום: חומר ואנטי־חומר
ד"ר הדס לורבר
"Responsibility Matters": אתיקה, ממשל ואחריות אנושית בעידן האוטונומיה והבינה המלאכותית
פרופ' אורן צוקרמן
Embodiment: אינטראקציה בין אדם, טכנולוגיה, חומר וגוף
אפרת ברק
חדשנות חומרית מהטבע
ד"ר עמית צורן
מסע מעבר לגבול הדמיון: על אהבה וריפוי בין אדם, מכונה ועץ
מאיה בן דוד
Intangible Matter
רוצים לגלות עוד על חדשנות בחומרים? מוזמנות ומוזמנים ליצור קשר ולקבל מידע על ההרצאות ועל שירותי הייעוץ והמחקר, וגם להירשם לניוזלטר לקבלת עידכונים תקופתיים על כל הנעשה בתחום.
