מהפכת החומרים הביולוגיים בתעשיית האופנה
עודכן: 29 בספט׳
על מגמות השימוש בחומרים ביולוגיים וברי קיימא בתעשיית האופנה, הדו"ח של Biofabricate ו-Fashion for Good שבא לעשות בהן סדר
חומרים ביולוגיים, ביולוגיה סינתטית וגידול של חומרים הם נושאים חמים בעולמות החומר, העיצוב והתעשייה. על אף ההתעניינות הרבה, עדיין מדובר בעיסוק חדש יחסית ולכן קיימות תפיסות מגוונות לגבי המציאות החומרית שתחום זה מייצר. על מנת לעשות סדר בדברים ולפתוח פתח למעוניינים/ות להתעסק בתחום, ריכזתי עבורכם היכרות כללית עם התחום ועם התפיסות העכשוויות שקיימות לגביו ולגבי הפוטנציאל שלו. בנוסף, תרגמתי עבורכם מילון מונחים שימושי המבוסס על הדו"ח המקצועי של Biofabricate ו-Fashion for Good.
בשנים האחרונות תחום החומרים והייצור הביולוגי עובר לפעילות רב תחומית בקנה מידה חדש וזוכה להתעניינות רבה מצד תעשיות העיצוב והאופנה. אנו רואים מגוון מחקרים פורצי דרך היוצאים מהאקדמיה; חברות סטרט-אפ המפתחות חומרים וטכנולוגיות חדשות; מעצבים ויוצרים שהוגים תהליכים ורעיונות ליישומים של חומרים ביולוגיים; ומותגים קטנים כגדולים שכבר מתחילים להטמיע את היכולות המדהימות ומעוררות ההשראה המאפיינות את החומרים הביולוגיים החדשים.
התחום פותח עושר אינסופי של אפשרויות. אחת הבולטות והחשובות שבהן, היא האפשרות ליצור שינוי מהותי בייצור התעשייתי ולהופכו לסביבתי יותר. הדבר מתבצע על ידי פיתוח פתרונות שעובדים בסינרגיה עם עולם הטבע ואף מתקנים טעויות שנעשו בעבר:
ראשית, החומרים החדשים, כגון Mylo Unleather ותחליפי הקלקר והבשר של Ecovative, מאפשרים ייצור בהתאם לדרישה. כלומר, צמצום משמעותי מאוד של פחת, מלאים ופסולת וכן צמצום אדיר בצורך בשטחי אחסון ואף בשינוע. שנית, הם מיוצרים לרוב במערכות סגורות וקומפקטיות המספקות תוצרים בעלי ביצועים ותכונות משופרות ולעיתים אף חדשות לחלוטין, לצד הפחתה משמעותית של ההשפעה הסביבתית וצריכת האנרגיה. זאת בניגוד לשיטות הנפוצות לייצור ועיבוד חומרי גלם, דוגמת פולימרים סינתטיים ואף מזון (למשל גידול בשר וירקות), שאינם מיוצרים במערכות מסוג זה ומכאן בעלות השפעות סביבתיות ניכרות, שעיקרן זיהום ופסולת וכן שימוש שאינו יעיל בשטחים. בנוסף לכך, חומרים ביולוגיים רבים (אך לא כולם) מעוצבים ומיוצרים מראש במחשבה על תהליכי סוף החיים שלהם, ומכאן פחות מזיקים לסביבה מאשר חומרים סינתטיים. בעיקר ניתן דגש על יכולת התכלות, תכנון וצמצום פסולות ועבודה במודלים של כלכלה מעגלית. לכל אלה נוספת המודעות הסביבתית הגבוהה יחסית של הצרכנים מדור ה-Z ומתקבלת מגמה של ממש.
מעצם טבעם של החומרים הביולוגיים, תהליכי הפיתוח וההתאמה שלהם לצרכים ספציפיים הינם ארוכים ביחס לחומרים סינתטיים, זאת היות ובניגוד להם חומרים אלה גדלים או צומחים 'מאפס', מכאן שלרוב נדרשת התאמה מדויקת וטיפול קפדני בתהליך הייצור החל ברמת החלבון או התא, דרך תנאי הגידול ועד לשלבים המתקדמים. עם זאת, נראה כי יתרונותיהם וההבנה עד כמה חזק הצורך העולמי בפתרונות חומריים חדשים, חכמים וסביבתיים מתגברים על מכשול זה ומובילים את צמיחת המגמה. דוגמאות בולטות להתעניינות ולפוטנציאל האדיר של חומרים אלה כבר ניתן לראות בתעשיית האופנה, תעשייה שמטבעה מהווה מוקד להנעת שינויים, ובמקרה זה לא בכדי.
תעשיית האופנה נמצאת כבר שנים בכותרות כאחת התעשיות המזהמות בעולם. זוהי תעשייה בעלת היקף פעילות עולמי אדיר. לצד זאת, בשנים האחרונות התעשייה הציגה כמה מהפיתוחים המרתקים בתחום החומרים הביולוגים. בין הפיתוחים פורצי הדרך מעיל העשוי ממשי עכבישים אשר יוצר בשיתוף פעולה בין Spiber ו-The North Face; נעלי ספורט שיוצרו מפלסטיק שנאסף מהאוקיינוס – שיתוף פעולה של Adidas ו-Parley for the Oceans; וכן יריעות העור של Modern Meadow, המגודלות במעבדה וניתנות לייצור לפי צורה מוגדרת מראש, ללא פחת וללא פגיעה בבע"ח. ד"א, אם תרצו ללמוד עוד על חדשנות ומשי עכבישים לחצו על הקישור.
לצד הפוטנציאל האדיר של התחום, והאפשרויות החדשות שהוא פותח, עולות חששות ושאלות אתיות וסביבתיות. המהפכות התעשייתיות הקודמות הובילו להשלכות לא צפויות, דוגמת זיהום סביבתי, הזנחה כלכלית-חברתית של אוכלוסיות מסוימות ואף היעלמות של ידע מסורתי עתיק יומין. מתוך ניסיון העבר, משמח לראות כי על אף השלב המוקדם שבו אנחנו נמצאים ב"מהפכה הביולוגית", העוסקים והעוסקות בתחום ממגוון דיסציפלינות כגון מדע, ייצור, עיצוב, פילוסופיה ועוד, פועלים כבר היום לגיבוש מענה ובניית אסטרטגיות למניעת פגיעות עתידיות כפי שיצרו המהפכות הקודמות. נראה כי ההתפתחות המואצת בתחום החומרים הביולוגיים מצריכה למידה, הסתגלות והטמעה של שיטות חדשות ואפילו שפה חדשה. על מנת לקדם ברמה הבינלאומית את השיח ואת היכולות המשותפות, החברות Biofabricate ו-Fashion for Good, בתמיכת Parley for the Oceans, הציגו ב-2020 דו"ח מקיף שמטרתו לייצר סדר, שפה משותפת וגישור בין כל הצדדים העוסקים בפיתוח והטמעה של חומרים ביולוגיים בתעשיית האופנה (החל בסטרטאפים וכלה במותגי ענק). הדו"ח נועד לייצר בסיס טוב להנעה של תהליכים חדשים. הדו"ח המלא זמין להורדה כאן>>>
שפה חדשה לתחום חדש
אחת התרומות החשובות של הדו״ח היא השפה. מונחים כמו Biobased, ביוסינתטי או Bioassembled נשמעים דומים, אבל מתארים תהליכים שונים מאוד, והשם "Bio" לבדו לא אומר הרבה על ההשפעה הסביבתית של החומר. תרגמתי לעברית את המונחים המרכזיים מתוך הדו״ח, יחד עם ההערות שמסבירות את ההבדלים ביניהם. למילון המונחים של החומרים הביולוגיים.
למי שסקרנ/ית לשמוע ולראות עוד על התחום, אני ממליצה לצפות בכנס "עיצוב חי, ביולוגיה סינתטית" שהובלתי לפני שנים, עוד בתפקידי הקודם כמנהלת ספריית החומרים ע"ש אהרון פיינר עדן במוזיאון העיצוב חולון. עם הדוברים והדוברות:
פרופ' עודד שוסיוב מהאוניברסיטה העברית, המעצבת רננה קרבס מנכל"ית ומייסדת Algalife, דר' שמרית פרקול פינקל ז"ל ומאור בזנר מחברת Econcrete, ויבשם עזגד האוצר האומנותי של מכון ויצמן למדע. המשתתפים הציגו נקודות מבט מעניינות ומעוררות מחשבה על העשייה בתחום, חיבורים בין מחקר אקדמי לסטרטאפים, בין חומר למוצר ובין עיצוב ליזמות ואף נגעו בשאלות הסביבתיות והמוסריות העולות מפיתוח יכולות חדשות. לצפייה לחצו כאן>>>
רוצים לגלות עוד על חדשנות בחומרים? מוזמנות ומוזמנים ליצור קשר ולקבל מידע על ההרצאות ועל שירותי הייעוץ והמחקר, וגם להירשם לניוזלטר לקבלת עידכונים תקופתיים על כל הנעשה בתחום.
