חדשנות בחומרים: משי עכבישים, אופנה והמסע ממדע לתעשייה
- Efrat Barak

- 31 במרץ
- זמן קריאה 6 דקות
עודכן: 1 באפר׳
קולקציית אביב 2026 של בלנסיאגה (Balenciaga) זכתה לאחרונה לסיקור יוצא דופן מחוץ לעולמות האופנה, במגזינים מדעיים וכלכליים. הקולקציה עצמה אמנם הושקה לפני מספר חודשים, אבל הדיון החדש לא עוסק בקולקציה אלא בחומר ייחודי המשולב במספר פריטים בתוכה: קורי עכביש (Spider Silk). הזמן שעבר בין השקת הקולקציה לסיקור המדעי מרמז על האופן שבו חדשנות בחומרים נעה בין המעבדה, התעשייה והשוק.
החומר עליו מדובר בסיקור הוא למעשה חלבון שפותח בהשראת קורי העכביש ומיוצר בתהליך ביוטכנולוגי על ידי חברת AMSilk. אצל בלנסיאגה הוא משמש במספר פריטים העשויים סאטן משי. בכותרות החדשותיות הוא מתואר כ”משי עכביש”, אבל הניסוח באתר הרשמי מדויק וזהיר יותר: סיב חלבוני (Protein Fiber) מהונדס ביולוגית שמיוצר בתהליך ייחודי של תסיסה ומגיע ממקורות מתחדשים. הפער הזה בין הכותרת לבין התיאור בפועל הוא לא רק עניין של ניסוח, אלא חלק מהאופן שבו חומרים חדשים נכנסים לשיח הרחב.

קורי עכביש כחומר: למה משי העכבישים מעניין כל כך
קורי העכביש מציתים את הדמיון האנושי גם מחוץ לעולמות הטבע והמדע. מאגדת דוד והצרעה והעכביש ועד ספיידרמן, כמעט כל מי שנתקל בקורים הדקים הלבנים הללו שמע גם על השילוב הייחודי שהם מציעים בין עדינות לבין חוזק שמייצר חומר שהוא כמעט בלתי נראה, אבל מתואר לעיתים כחזק מפלדה. התכונות האלה הפכו את קורי העכביש לסמל של חומר נשגב או “אידיאלי”, כזה שמצליח להחזיק יחד תכונות שבדרך כלל באות אחת על חשבון השנייה.
משי עכבישים (Spider Silk) הוא חומר המבוסס על חלבונים שמחקים את קורי העכביש, ונחשב לאחד החומרים המסקרנים ביותר במחקר ובחדשנות בחומרים, מכיוון שקורי עכביש טבעיים משלבים חוזק מתיחה גבוה עם גמישות, ולעיתים גם יכולת בליעת אנרגיה. השילוב הזה מציע פוטנציאל יישומי גבוה במיוחד במגוון רחב של תעשיות, החל מטקסטיל דרך אדריכלות ועד לרפואה, תעופה וחלל. התכונות הייחודיות של קורי העכביש מניעות מחקרים ביומימיטיים מגוונים ברחבי העולם כבר עשרות שנים.
עם זאת, לאורך השנים התברר שלייצר קורי עכביש שישמשו לתועלת האדם זה אתגר לא פשוט. נכון, בגישה מסורתית ניתן, לכאורה, לאסוף קורים מעכבישים החיים בטבע או לגדל עכבישים לטובת הפקת הסיבים וליצור פריטי טקסטיל נדירים בעלי איכויות ייחודיות. אבל בניגוד לתולעי משי, שאותן האדם ביית ומגדל כבר אלפי שנים, עכבישים אינם ניתנים לביות. אלו יצורים קטנים, טריטוריאליים ולעיתים קניבליים, לכן תהליכי איסוף או גידול של סיבים מסוג זה הם קשים וארוכים במיוחד ולא מאפשרים להפיק כמויות המתאימות לייצור מסחרי.

יש כאן גם ממד אתי; תהליך הייצור של המשי המוכר כולל ברוב המקרים המתה של תולעי המשי לשם הפקתם הסיבים. הביקורת על כך גוברת בשנים האחרונות, בין היתר בשל התחזקות התנועות הטבעוניות. לכן פיתוח חלבונים בהשראת קורי עכביש מוצג לעיתים גם כחלופה טבעונית (Vegan) למשי המסורתי, אם כי גם כאן קיימות שאלות פתוחות לגבי המשמעות הסביבתית והאתית של תהליכי הייצור עצמם.
כל אלה מובילים לכך שהניסיון לייצר סיב “בהשראת קורי עכביש” מחבר בין חומר בעל תכונות יוצאות דופן לבין מגבלות ביולוגיות, כלכליות ותרבותיות, ומוביל לפתרון מסוג חדש המחשב בין ביולוגיה, טכנולוגיה וסביבה.
מחלבון לסיב: איך מייצרים משי עכביש בתהליך ביוטכנולוגי
בטבע, קורי עכביש נוצרים בתוך גוף העכביש כנוזל חלבוני, שעובר דרך בלוטת טוויה ומתמצק לסיב במהלך המפגש עם האוויר. במשך התהליך הריכוז, החומציות והמתיחה של החומר משתנים, והם אלו שמאפשרים לחלבונים להסתדר במבנה פנימי שמקנה לסיב את התכונות הייחודיות שלו.
כשמנסים לייצר חלבונים דומים באמצעים ביוטכנולוגיים, ניתן להגיע לרצפים חלבוניים שמחקים את אלו שבטבע אך האתגר המשמעותי הוא להפוך אותם לסיב רציף ומתפקד. לאורך השנים ניסיונות שונים ליצירת סיבים ארוכים ובעלי מבנה פנימי יציב, תנאי הכרחי לקבלת תכונות מכניות דומות, נחלו הצלחה חלקית בלבד.
בנוסף, חשוב לזכור כי הסיב צריך להפוך לחוט ואז לטקסטיל וגם זה משפיע על תכונות החומר; המעבר מחומר לסיב, ומסיב לחוט ולבסוף ליריעה, כולל כמה שלבים של עיבוד, שכל אחד מהם משפיע על התוצאה הסופית. מכאן שגם אם נקודת המוצא דומה, הדרך שבה החומר נטווה, נארג או מעובד תקבע את ההתנהגות שלו. כדוגמה לעקרון הזה ניתן לחשוב על צמר כבשים: ניתן לעבד אותו לכדי יריעת לבד דחוסה, אריג עבה או טקסטיל עדין, כאשר החומר המקורי עדיין אותו חומר.

הבטחה מול מציאות: הדרך הארוכה לייצור מסחרי
לאורך השנים מגוון חברות בעולם ניסו לפתח סיבים בהשראת קורי עכבישים, ביניהן Spiber, AMSilk וגם Seevix הישראלית. כל אחת מהן ניגשה לאתגר מזווית שונה.
הפרויקטים של Spiber מדגימים כמה נקודות מפנה בהתפתחות התחום, בעיקר בהקשרים יישומים בתחומי האופנה והטקסטיל. השמלה הכחולה שהציגו בתחילת דרכם ב-2013 הייתה רגע משמעותי שייצג הצלחה בהפקת סיבים בשיטות תעשייתיות ויישום טקסטילי ממשי מסוג חדש, אך השמלה לא הצטיינה בתכונות יוצאות דופן וקיבלה חשיפה מוגבלת יחסית. עם זאת, בהמשך הגיע ה-Moon Parka, מעיל שנוצר תוך שיתוף פעולה עם The North Face ונחשב לפריט היסטורי מבחינת התפתחות חומרית-טכנולוגית בעולם האופנה, כאשר תכונות הטקסטיל הותאמו לעמידה בדרישות של לבוש לטיולים ועמידה בתנאי חוץ. הפריט אמנם הוצג כמוצר מסחרי, אך למעשה הוא יוצר בכמויות מצומצמות מאוד ועיקר החשיבות שלו היא כהצגת תכלית מרשימה בהחלט של אפשרויות חדשות בפיתוח, ייצור ויישום של חלבונים ביוסינתטיים.
מעניין לציין כי על אף ששמרה על שמה, Spiber התרחקה עם הזמן מהעיסוק המוצהר בפיתוח חלבונים בהשראת קורי עכביש וניתבה את פעילותה לפלטפורמה רחבה יותר של חלבונים תחת השם Brewed Protein. הפלטפורמה הזאת מהווה כיום בסיס למגוון רחב של שיתופי פעולה מקצועיים עם בתי אופנה שונים. זהו מסלול שמאפיין לא מעט חברות הזנק; כמו בסטארטאפים של תוכנה גם חברות שחוקרות ומפתחות חומרים אלטרנטיביים, בהשראת קורי העכביש או אחרים, עוברות במקרים רבים תהליך של שינוי והתאמה במסע שבין החזון הראשוני לפיתוח, הייצור, העלויות והשוק.
משי עכבישים באופנה: בלנסיאגה ו-AMSilk כמקרה מבחן
בינואר 2026 AMSilk הציגה את שיתוף הפעולה עם בלנסיאגה כשלב מעבר של החומר למוצרים זמינים לרכישה, תאגיד Kering (הבעלים של בלנסיאגה) ציין שאכן מדובר בשני פריטי לבוש מתוך הקולקציה. מנקודת המבט החומרית, החידוש העיקרי בפריטי המשי הללו הוא שלא מדובר באובייקט או דגם שמשמש למטרת הצגת יכולות טכנולוגית בלבד, אלא במוצרים שניתן לרכוש דרך אתר החברה, עם הסתייגות אחת:
אמנם בסיקור החדשותי מוזכר משי עכבישים (Spider Silk), אך פירוט חומרי הגלם שמופיע בדפי המוצר עצמם מעלה תמונה קצת שונה. באחד הפריטים, למשל, מצוין שהחומר מורכב מ־65% משי (Silk) ו־35% סיב חלבוני (Protein Fiber). כלומר, לא מדובר בפריט שעשוי כולו מהחומר החדש, אלא בשילוב בין המשי המוכר לבין הסיב החדש שיוצר בתהליך ביוטכנולוגי. זהו דיוק מהותי להבנת החומר והמוצר.
יחד עם זאת, המהלך של בלנסיאגה עם AMSilk מצטרף לשרשרת של שיתופי פעולה בינלאומיים בין סטארטאפים שמפתחים חומרים חדשניים וסביבתיים לבין חברות אופנה, שבאופן לא מקרי רבות מהן משתייכות לשוק היוקרה. זהו שוק שמייצר בסדרות קטנות יחסית, המחירים בו גבוהים וקיימת בו נכונות גבוהה להתנסויות ולחדשנות, לכן הוא מהווה קרקע פוריה להטמעה של חומרים חדשים. מנקודת המבט של מפתחות החומרים בשיתופי פעולה מהסוג זה המחברים בין חומרים, טכנולוגיה ועיצוב אופנה, המוצר הוא אתגר שמהווה חלק מתהליך הפיתוח של החומר ומאפשר בדיקה של תהליכי ייצור ושימוש בעולם האמיתי. מנקודת המבט של חברות האופנה האימוץ של חומר חדשני וייחודי הוא גם הצהרה אופנתית ולרוב גם חיבור לערכי המותג ולדרישות סביבתיות וערכיות המגיעות מהשוק והרגולציה.
יש לציין שבדומה לחברות שהוזכרו קודם גם AMSilk לא פועלת רק בפיתוח סיבים לטקסטיל. החברה פיתחה לאורך השנים יישומים נוספים לחלבונים שלה, כולל בתחום הקוסמטיקה וציפויים לבדים. הדבר מחזק את ההבנה שהחומרים הביוסינתטיים (Biosynthetic), כלומר חומרים שמיוצרים בתהליכים ביולוגיים מבוקרים, הנכנסים היום לשוק אינם “שייכים” מראש לענף אחד, אלא יכולים לנוע בין תחומים שונים.

בין השראה מהטבע ליישום: מה קורה לתכונות החומר בדרך למוצר
אחת השאלות החומריות שעולות במקרה הזה נוגעת לפער האפשרי שבין התכונות המיוחסות למקור ההשראה לבין אלה הקיימות בחומר שהגיע לייצור בפועל. קורי עכביש ידועים כחומר בעל תכונות מכניות יוצאות דופן, אך בדומה לשמלה הראשונה שהוצגה על ידי Spiber, ניתן לשער כי גם במקרה של הבגדים המוצגים בקולקציה העכשווית של בלנסיאגה, התכונות הללו מתבטאות באופן מוגבל, אם בכלל.
אבל פער הוא לא בהכרח אובדן. מובן שכאשר חומר עובר מהשראה מהטבע למעבדה, ומשם לייצור ולמוצר, הוא משתנה. התהליך כולל התאמות, פשרות ולעיתים גם גילויים חדשים. יתרה מכך, במקרים מסוימים דווקא השינויים בדרך מובילים לגילוי של תכונות או שימושים שלא היו חלק מההבטחה הראשונית. במובן הזה, השאלה אינה רק האם החומר “עמד בציפיות”, אלא איך הוא מתפקד בתוך המערכת שבה הוא משמש בפועל.
הסיפור של קורי העכביש הוא עוד דוגמה מעולם הביומימיקרי שלא מספרת על העתקה מדויקת של הטבע, אלא על תרגום של רכיבים ויכולות. כמו במקרים מרתקים אחרים, ההשראה שמגיעה מהטבע היא הניצוץ, אבל היא לא בהכרח זו שמכתיבה את התוצאה הסופית.
כשמסתכלים על עולם החומרים בראייה מערכתית, ניתן להבין כי המעברים הללו, ממדע, לתעשייה ולעיצוב, הם תהליכים של שינוי, התאמה וחדשנות.נראה שדווקא כאן טמון הערך הרחב יותר של פיתוח חומרים חדשניים וחקירת היישומים שלהם דרך שיתופי פעולה בין-תחומיים. מה שמעניין בחומרים הללו הוא לא רק מה שהם מבטיחים בתחילת הדרך, אלא מה שהם מאפשרים לגלות תוך כדי תנועה.
רוצים לגלות עוד על חדשנות בחומרים? מוזמנות ומוזמנים ליצור קשר ולקבל מידע על ההרצאות ועל שירותי הייעוץ והמחקר, וגם להירשם לניוזלטר לקבלת עידכונים תקופתיים על כל הנעשה בתחום.



