חדשנות בחומרים: משי עכבישים, אופנה והמסע ממדע לתעשייה
- Efrat Barak
- לפני 21 שעות
- זמן קריאה 6 דקות
עודכן: לפני 29 דקות
קולקציית אביב 2026 של בלנסיאגה (Balenciaga) זכתה לאחרונה לסיקור יוצא דופן מחוץ לעולמות האופנה, במגזינים מדעיים וכלכליים. הקולקציה עצמה אמנם הושקה לפני מספר חודשים, אבל הדיון החדש לא עוסק בקולקציה אלא בחומר ייחודי המשולב במספר פריטים בתוכה: קורי עכביש (Spider Silk). הזמן שעבר בין השקת הקולקציה לסיקור המדעי מרמז על האופן שבו חדשנות בחומרים נעה בין המעבדה, התעשייה והשוק.
החומר עליו מדובר בסיקור הוא למעשה חלבון שפותח בהשראת קורי העכביש ומיוצר בתהליך ביוטכנולוגי על ידי חברת AMSilk. אצל בלנסיאגה הוא משמש במספר פריטים העשויים סאטן משי. בכותרות החדשותיות הוא מתואר כ”משי עכביש”, אבל הניסוח באתר הרשמי מדויק וזהיר יותר: סיב חלבוני (Protein Fiber) מהונדס ביולוגית שמיוצר בתהליך ייחודי של תסיסה ומגיע ממקורות מתחדשים. הפער הזה בין הכותרת לבין התיאור בפועל הוא לא רק עניין של ניסוח, אלא חלק מהאופן שבו חומרים חדשים נכנסים לשיח הרחב.
קורי עכביש כחומר: למה משי העכבישים מעניין כל כך
קורי העכביש מציתים את הדמיון האנושי גם מחוץ לעולמות הטבע והמדע. מאגדת דוד והצרעה והעכביש ועד ספיידרמן, כמעט כל מי שנתקל בקורים הדקים הלבנים הללו שמע גם על השילוב הייחודי שהם מציעים בין עדינות לבין חוזק שמייצר חומר שהוא כמעט בלתי נראה, אבל מתואר לעיתים כחזק מפלדה. התכונות האלה הפכו את קורי העכביש לסמל של חומר נשגב או “אידיאלי”, כזה שמצליח להחזיק יחד תכונות שבדרך כלל באות אחת על חשבון השנייה.
משי עכבישים (Spider Silk) הוא חומר המבוסס על חלבונים שמחקים את קורי העכביש, ונחשב לאחד החומרים המסקרנים ביותר במחקר ובחדשנות בחומרים, מכיוון שקורי עכביש טבעיים משלבים חוזק מתיחה גבוה עם גמישות, ולעיתים גם יכולת בליעת אנרגיה. השילוב הזה מציע פוטנציאל יישומי גבוה במיוחד במגוון רחב של תעשיות, החל מטקסטיל דרך אדריכלות ועד לרפואה, תעופה וחלל. התכונות הייחודיות של קורי העכביש מניעות מחקרים ביומימיטיים מגוונים ברחבי העולם כבר עשרות שנים.
אבל לאורך השנים התברר שלהצליח לייצר קורי עכביש שישמשו לתועלת האדם זה אתגר לא פשוט. בגישה מסורתית ניתן, לכאורה, לאסוף קורים מעכבישים החיים בטבע או לגדל עכבישים לטובת הפקת הסיבים וליצור פריטי טקסטיל נדירים בעלי איכויות ייחודיות. אבל בניגוד לתולעי משי, שאותן האדם ביית ומגדל כבר אלפי שנים, עכבישים אינם ניתנים לביות. אלו יצורים קטנים, טריטוריאליים ולעיתים קניבליים, לכן תהליכי איסוף או גידול של סיבים מסוג זה הם קשים וארוכים במיוחד ולא מאפשרים להפיק כמויות המתאימות לייצור מסחרי.
יש לכך גם ממד אתי; תהליך הייצור של המשי המוכר כולל ברוב המקרים המתה של תולעי המשי לשם הפקתם הסיבים. הביקורת על כך גוברת בשנים האחרונות, בין היתר בשל התחזקות התנועות הטבעוניות. לכן פיתוח חלבונים בהשראת קורי עכביש מוצג לעיתים גם כחלופה טבעונית (Vegan) למשי המסורתי, אם כי גם כאן קיימות שאלות פתוחות לגבי המשמעות הסביבתית והאתית של תהליכי הייצור עצמם.
כל אלה מובילים לכך שהניסיון לייצר סיב “בהשראת קורי עכביש” מחבר בין חומר בעל תכונות יוצאות דופן לבין מגבלות ביולוגיות, כלכליות ותרבותיות, ומוביל לפתרון מסוג חדש המחשב בין ביולוגיה, טכנולוגיה וסביבה.
מהחלבון לסיב: איך מייצרים משי עכביש בתהליך ביוטכנולוגי
בטבע, קורי עכביש נוצרים בתוך גוף העכביש כנוזל חלבוני, שעובר דרך בלוטת טוויה ומתמצק לסיב במהלך המפגש עם האוויר. במשך התהליך הריכוז, החומציות והמתיחה של החומר משתנים, והם אלו שמאפשרים לחלבונים להסתדר במבנה פנימי שמקנה לסיב את התכונות הייחודיות שלו.
כשמנסים לייצר חלבונים דומים באמצעים ביוטכנולוגיים, ניתן להגיע לרצפים חלבוניים שמחקים את אלו שבטבע אך האתגר המשמעותי הוא להפוך אותם לסיב רציף ומתפקד. לאורך השנים ניסיונות שונים ליצירת סיבים ארוכים ובעלי מבנה פנימי יציב, תנאי הכרחי לקבלת תכונות מכניות דומות, נחלו הצלחה חלקית בלבד.
בנוסף, הסיב צריך להפוך לחוט ואז לטקסטיל וגם זה משפיע על תכונות החומר; המעבר מחומר לסיב, ומסיב לחוט ולבסוף ליריעה, כולל כמה שלבים של עיבוד, שכל אחד מהם משפיע על התוצאה הסופית. מכאן שגם אם נקודת המוצא דומה, הדרך שבה החומר נטווה, נארג או מעובד תקבע את ההתנהגות שלו. כדוגמה לעקרון הזה ניתן לחשוב על צמר כבשים: ניתן לעבד אותו לכדי יריעת לבד דחוסה, אריג עבה או טקסטיל עדין, כאשר החומר המקורי עדיין אותו חומר.
הבטחה מול מציאות: הדרך הארוכה לייצור מסחרי
לאורך השנים פעלו מספר חברות שניסו לפתח סיבים בהשראת קורי עכבישים, ביניהן Spiber, AMSilk וגם Seevix הישראלית, שכל אחת מהן ניגשה לאתגר מזווית שונה.
הפרויקטים של Spiber מדגימים כמה נקודות מפנה בהתפתחות התחום. השמלה הכחולה שהציגו בתחילת דרכם ב-2013 הייתה רגע משמעותי שייצג הצלחה בהפקת סיבים בשיטות תעשייתיות ויישום טקסטילי ממשי, אך השמלה לא הצטיינה בתכונות יוצאות דופן וקיבלה חשיפה מוגבלת. בהמשך הגיע ה-Moon Parka, שנוצר תוך שיתוף פעולה עם The North Face ונחשב לפריט היסטורי מבחינת התפתחות חומרית-טכנולוגית בעולם האופנה, כאשר תכונות הטקסטיל הותאמו לעמידה בדרישות של לבוש לטיולים ועמידה בתנאי חוץ. הפריט הוצג כמוצר מסחרי, אך למעשה הוא יוצר בכמויות מצומצמות מאוד והמשמעות העיקרית שלו היא החשיפה של ההתפתחות הטכנולוגית.
מעניין ללמוד שעם הזמן, Spiber התרחקה מהעיסוק המוצהר בפיתוח חלבונים בהשראת קורי עכביש וניתבה את הפעילות שלה לפלטפורמה רחבה יותר של חלבונים תחת השם Brewed Protein שכיום מהווה בסיס למגוון רחב של שיתופי פעולה מקצועיים עם בתי אופנה שונים. זהו מסלול שמאפיין לא מעט חברות הזנק; גם חברות אחרות שחוקרות ומפתחות חומרים בהשראת קורי העכביש, או בהשראה ביומימטית אחרת, עברו תהליך דומה של התאמה בין החזון הראשוני לבין מגבלות הפיתוח, הייצור, העלויות והשוק.
משי עכבישים באופנה: בלנסיאגה ו-AMSilk כמקרה מבחן
מה שמעניין במקרה של בלנסיאגה, הוא שלא מדובר בפריט שמשמש רק להצגת יכולות טכנולוגית, אלא במוצרים שניתן לרכוש דרך אתר החברה, במידה וידכם משגת, עם הסתייגות חשובה. בינואר 2026 הציגה AMSilk את שיתוף הפעולה עם בלנסיאגה ככניסה של החומר שלה למוצרים זמינים לרכישה, ותאגיד Kering (הבעלים של בלנסיאגה) ציין שאכן מדובר בשני פריטי לבוש מתוך הקולקציה.
ההסתייגות: בדפי המוצר עצמם מופיע פירוט חומרי הגלם. באחד הפריטים, למשל, מצוין שהחומר מורכב מ־65% משי ו־35% סיב חלבוני. כלומר, לא מדובר בפריט שעשוי כולו מהחומר החדש, אלא בשילוב בין משי לבין סיב שיוצר בתהליך ביוטכנולוגי. זהו דיוק מהותי להבנת החומר והמוצר.
המהלך הזה הוא חלק משיתוף הפעולה הפורה הקיים בשנים האחרונות בין חברות הזנק שמפתחות חומרים חדשניים וסביבתיים לבין חברות אופנה, שבאופן לא מקרי רבות מהן משתייכות לשוק היוקרה. זהו שוק שמייצר בסדרות קטנות יחסית, המחירים בו גבוהים וקיימת בו נכונות גבוהה להתנסויות ולחדשנות, לכן הוא מהווה קרקע מתאימה להטמעה של חומרים חדשים. שיתופי פעולה מסוג זה המחברים בין חומרים, טכנולוגיה ועיצוב אופנה עובדים לרוב במודל שבו המוצר הוא חלק מתהליך הפיתוח ולא נקודת הסיום.
חשוב גם לציין ש-AMSilk לא פועלת רק בפיתוח סיבים לטקסטיל. החברה פיתחה לאורך השנים יישומים נוספים לחלבונים שלה, כולל בתחום הקוסמטיקה וציפויים לבדים. הדבר מחזק את ההבנה שהחומרים הביוסינתטיים (Biosynthetic), חומרים שמיוצרים בתהליכים ביולוגיים מבוקרים, הנכנסים היום לשוק אינם “שייכים” מראש לענף אחד, אלא יכולים לנוע בין תחומים שונים.
בין השראה מהטבע ליישום: מה קורה לתכונות החומר בדרך למוצר
אחת השאלות החומריות שעולות במקרה הזה נוגעת לפער האפשרי שבין התכונות המיוחסות למקור ההשראה לבין אלה הקיימות בגרסה שמגיעה לייצור בפועל. קורי עכביש ידועים כחומר בעל תכונות מכניות יוצאות דופן, אך בדומה לשמלה הראשונה שהוצגה על ידי Spiber, גם במקרה של הבגדים המוצגים בקולקציה העכשווית של בלנסיאגה ניתן לשער כי התכונות הללו מתבטאות באופן מוגבל, אם בכלל.
אבל פער הוא לא בהכרח אובדן. כאשר חומר עובר מהטבע למעבדה, ומשם לייצור ולמוצר, הוא משתנה. התהליך כולל התאמות, פשרות ולעיתים גם גילויים חדשים. במקרים מסוימים, דווקא השינויים בדרך מובילים לגילוי של תכונות או שימושים שלא היו חלק מההבטחה הראשונית. במובן הזה, השאלה אינה רק האם החומר “עמד בציפיות”, אלא איך הוא מתפקד בתוך המערכת שבה הוא משמש בפועל.
הסיפור של קורי העכביש הוא עוד דוגמה מעולם הביומימיקרי שלא מספרת על העתקה מדויקת של הטבע, אלא על תרגום של רכיבים ויכולות. כמו במקרים מרתקים אחרים, ההשראה שמגיעה מהטבע היא הניצוץ, אבל היא לא בהכרח מכתיבה את התוצאה הסופית.
כשמסתכלים על עולם החומרים בראייה מערכתית, ניתן להבין כי המעברים הללו, ממדע, לתעשייה ולעיצוב, הם תהליכים שבהם החומרים משתנים, מתאימים את עצמם ולעיתים מתרחקים מהרעיון המקורי שהיה בתחילת הדרך, אבל ההתרחקות היא חלק ממנה, ולעיתים היא גם מקור לחדשנות שלא הייתה נוצרת בצורה אחרת. אולי דווקא כאן טמון הערך הרחב יותר של פיתוח חומרים חדשניים וחקירת היישומים שלהם דרך שיתופי פעולה בין-תחומיים. מה שמעניין בחומרים הללו הוא לא רק מה שהם מבטיחים בתחילת הדרך, אלא מה שהם מאפשרים לגלות תוך כדי תנועה.
רוצים לגלות עוד על חדשנות בחומרים? מוזמנות ומוזמנים ליצור קשר ולקבל מידע על ההרצאות ועל שירותי הייעוץ והמחקר, וגם להירשם לניוזלטר לקבלת עידכונים תקופתיים על כל הנעשה בתחום.
